פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה א:ד:ה

רמוני בדאן שסיפקן מעלה. רמוני בדאן חשיבי ולא בטלי ומספקא לן אם נתערב בהן רמון בדאן של ערלה ופירש אחד מהן למקום אחר מרבה עליו שנים ומבטלו דהא ספק איסורא הוא ומשו"ה מעלה:

וודאן אינו מעלה. כשנודע שודאי יש שם האיסור אינו מעלה כגון להפריש משם אחד לרבות עליו:

ספק קרקע מעלה וקרקע אינו מעלה. וכדתניא בתוספתא פ"ח דתרומות מאה לגינין של תרומה וא' של חולין כולן מותרין. בד"א דבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה שאין הקרקע עולה באחד ומאה. תלש תעלה ובלבד שלא יתכוין לתלוש. ר' יוסי אומר אף יתכוין לתלוש ויעלה בא' ומאה. פי' נתלשה או נשרפה ערוגה אחת עתה הנשארות מחוברות ספק קרקע נינהו הילכך תעלה ויתלוש אותן ואפילו לכתחלה לכו"ע דספק קרקע מעלה ושרי לתלוש לכתחלה. וטעמא דכיון דהאיסור היה קבוע בקרקע חשוב ולא בטיל כמש"כ רש"י ז"ל למעלה ואחמירו ביה כמו קבוע דאמרינן דכמחצה על מחצה דמי אבל כשנתלשה א' הוי ספק קרקע וכדאמרינן בשמעתין דרמוני ודייק השתא דכי היכי דאמור גבי בדאן דלא בטילי דספקן מעלה ה"נ גבי ספק קרקע כגון נטיעה של ערלה שנתערבה בנטיעות והיו שם מאתים ונעקרה או נשרפה אחת מהן מותרין הנותרים לתלוש מהם שלשה שלשה כדלעיל דהא הנותרים ספק הוא אם ישנו שם:

לענין נבלה. כגון חתיכת נבלה הראויה להתכבד דתנן פ' גיד הנשה דאפילו באלפא לא בטיל נימא דספק נבלה מעלה וכענין דפרישנא:

ודאי נבלה אין לה עלייה. לא מצינו לנבלה כ"ז שהיא בטעמה דיש לה היתר אבל גבי קרקע יש לה עלייה דגידולי תרומה רבנן הוא דגזור וכן גבי ערלה נמי יש לה כח לקרקע להעלות הגידולין של היתר ולהרבותן הילכך אהני ספיקן להתיר משא"כ גבי נבלה: