פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה א:א:ד

דבר שהוא ראוי להם. קס"ד למעוטי גפן לקורות או תאנה לעצים או לקורות ורבנן פליגי עליה:

ופריך יאות אמר רשב"ג מ"ט דרבנן. כלומר שפיר קאמר רשב"ג דהא גפן לא חזייא למלאכה דלא חזייא אלא לאור וכן תאנה נמי אפילו להסיקה לא חזייא ולאפקועי נפשיה ממצות ערלה קא עביד:

ומשני ר' זעירא במשנה סדר נטיעתן. כלומר אין הכי נמי דמודו רבנן לרשב"ג אי חשב בגפן לקורות וכיוצא בזה אלא בהכי פליגי דרשב"ג בעי שיהא ניכר בהן שהן נטועין לכך כיצד לעצים שנטען רצופין שלא להרחיקן זה מזה שיעור הרחקתן המפורש במס' כלאים מארבע אמות ועד שמונה:

לקורות במשפה. הענפים כדי שיתעבו ויהיו גסים:

לסייג מקום הסייגתו מוכיח עליו. ורבנן לא חיישי אהכי וכן פסק הרמב"ם ז"ל משנה כלשונה כולה דבמחשבה תליא מילתא שלא כדעת הרא"ש ז"ל שפסק כרשב"ג: