פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ה:ג:ד
Sirilio on Yerushalmi Maasros 5:3:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 5:3:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →נטבל. ואסור לאכול ממנו עראי דהא נגמרה מלאכתו:
שנתנו לנחתום. קמח כל א' בפני עצמה שיעשנו שאור לכל א' כדי ללוש ולהחמיץ כל א' עיסתה בבית ובא הנחתום וצירף הקמחים כולן שלא מדעתן ועשאן שאור:
אם אין בשל א' מהן כשיעור. של חמשת רבעים ועוד:
פטורה מן החלה. דצירופו לאו כלום הוא:
ואין בשל כלהון כשיעור. בתמיה וקשיא לר' יוחנן:
עיסה ע"מ לחלקה. פטורה ואפי' בעל הבית גופיה לא טביל דהא סופו לסתור מה שעשה ואע"ג דהשתא מחובר הוא לאו כלום הוא דבתר סוף אזלינן וגבי מירוח כרי שאני דאדרבה בעל הבית סופו למרחו או להעמיד ערימה שכן דרך כל העולם הילכך אע"פ שעשאו אחר נטבלו:
נחתום שעשה שאור לחלק חייב וכו'. והא הכא דלסוף סתר ליה ומיחייב אלא טעמא דהויא דידיה. וטעמא דמתני' דנשים משום דלאו דידיה ואינו יכול לחייב העיסה בלא דעת הבעלים שמא ימצא לקוחות ויטבול מיד דאמרי' ליה דיעביד אותה עיסה פת ולא ימתין לעשותה שאור לחמץ עיסות אחרות וימלך לעשות כן מפני שאלתם ולא יחלקנה ומשו"ה חייב אבל אשה בביתה דליכא טעמא דלקוחות אי מעיקרא כי גלגלה הוי אדעתא לחלקה פטורה:
הא בצד ערימה פטורה פטורין. ואפילו שמה שבחורין הוו חטין כמו ממורחין כיון דנמלים לאו אדעתיה דבעל הבית עבדי לא טבלי:
משום יאוש. והבקר פטור והא ידע דנמלים גוררין ומפקר ליה אבל מן הערימה החייבת הא תנן בריש מסכת פאה דאינו יכול להבקיר:
והוא שגיררו ראשי שבלים. ר' שמואל בר אבא מוקי מתני' אליבא דר' יוחנן דכי משמע ממתני' דמן הערימה פטורה פטורין היינו כשנמצא בחורין ראשי שבלים דלא נגמרה מלאכתן דהכי תנן בידוע שמדבר גמור הוו גוררין וכו'. והכי איתא בפ' ר' ישמעאל במנחות דשבולת שנמצאת בכרי שנתמרח ונגמר הויא טבל גמור. אבל לעולם אי הוו חטים ממורחין הנהו דחורים טבולים נינהו ואפי' שלא מדעתו דבעל הבית ואפילו גררו מערימה פטורה והיינו טעמא דלא אותביה ריש לקיש לר' יוחנן מהא: