פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ה:א:ז
Sirilio on Yerushalmi Maasros 5:1:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →ערימה של בצלים שהשרישה. כן דרך הבצלים לעשות צמחונין ואפילו עשויין ערימה:
התולש מהן בשבת פטור. אבל אסור, מאי טעמא דאינו רוצה בהשרשתן וגבי שבת בעינן מלאכת מחשבת:
מאי אכפלה שבת גבי מעשרות. דאע"ג דלגבי מעשרות הן בחזקתן דכי תנן דמחייב במעשרות ושביעית היינו כי נפלה עליהם מפולת הא לא נפלה לא מחייבי ואיתא בברייתא הכי בגמ' אבל לענין שבת משמע דחייב חטאת דדמי למאי דאמרינן פ' שמונה שרצים האי מאן דתליש פיטרא מאונא דחצבא חייב משום עוקר דבר מגידוליו והה"נ הכא כיון דאורחייהו לעשות צמחונין עוקר דבר מגידוליו הוא:
ופריך ולא תנינן. בפ"ק דכלאים דתנן התם הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת עלין מגולין אינו חושש משום כלאים ולא משום שביעית וכו' אלמא דכיון דבחזקתם למעשר ניטלין בשבת לכתחלה וריש לקיש אמר לך התם לא השרישו הכא השרישו עסקינן. ור' יוחנן אמר לך מסתייך איסורא דרבנן ולא איסורא דאורי':
אסורים משום ספיחים. דרבנן גזור אכל מאי דגדל בשביעית דיהא אסור באכילה משום עוברי עברה חוץ מאותן ירקות שמנו בפירקין ובפ' הפיגם:
ודא היא דרבך. וזו הסברא הורה לך רבך דהיינו ר' אבהו:
אילו תנא בצל יחידי יאות. דאיכא לפלוגי בין שבת לשביעית דכיון דספיחים דרבנן מודי ריש לקיש בבצל יחידי דספיחין דשרי אבל חזיא דבערימה של בצלים הוא דפליגי וסבר ר' יוחנן דהערימה מוכחת ולא גזור רבנן ובין לשבת בין לשביעית תלושין חשיבי וריש לקיש בין אשבת בין אשביעית הוא דפליג: