פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ד:ד:ד
Sirilio on Yerushalmi Maasros 4:4:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 4:4:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →מה פליגין. רבנן אדר"ג בחרדל כשזרעו לזרע ולא נתן דעתו אתמרית הילכך לא חשיבי:
בירק היתר דברי ר' אליעזר. בתוספתא תני לה גבי חרדל שזרעו לירק וחישב עליו לזרע דקתני מתעשר זרע וירק דפליג ר' אליעזר דאפילו חישב לירק וזרע ירקו לא חשיבי:
לא אמרו אלא דברי ר' אליעזר. ור' אליעזר שמותי הוא אבל רבנן פליגי עליה וסברי דכל מקום דחשיב לירק ירקו חשיב ואפילו גבי תלתן דלא הוי מאכל לרוב אדם. ונראה דהה"נ גבי צלף אי חשיב עליה לירק דמודי ר' עקיבא לרבנן. ופסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב דהל' תרומות כרבנן, וז"ל תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושל צלף פטורין מפני שאינן פרי בד"א כשזרען לזרע אבל זרען לירק הרי אלו חייבין ע"כ. ואחר זה כתב דתלתן אע"פ שאינו מאכל אדם כשיקשה הואיל ורוב האדם אוכלין אותו בתחלתו הרי הוא חייב בתרומה ובמעשר ע"כ. וזה הדין דזרע תלתן משמע בפ' בתרא דתרומות דחייב בתרומה ומעשרות כמו כרשינין. וטעמא דראויה לאכילה כשהיא צמחונין כדתנן במס' מעשר שני. והשיג עליו הראב"ד ז"ל ואמר א"א הרי הוא סותר דבריו למה שאמר למעלה בתמרות של תלתן דומה למעלה שר' עקיבא חילק על ר"ג וכאן הוא פוסק כר"ג לומר שלא חלק ר' עקיבא אלא על ר' אליעזר בצלף ע"כ. ודבריו תמוהין בעיני דמה שכתב למעלה דתמרות תלתן אין חייבות כשזרע תלתן לזרע רבנן קאמרי לה הכא בגמ' להדיא ולאו משום דסבר הרמב"ם ז"ל דר' עקיבא פליג על ר"ג דהא ר' עקיבא לא איירי אלא גבי צלף ותו לא. ודינא דתלתן ברור הוא כמו שהוכחתי. ומה שכתב דראוי באכילה בתחלתו לאו משום שיהא חייב במעשר ירקו אלא ראוי לאכילה הוא דקאמר כדתנן גבי מ"ש דתאכל צמחונין דהכי הוא דחזי. ולא קשה לי בדבריו אלא שכתב תנאי בתמרות צלף דהיינו זרען לזרע ולב"ש דסברי דירק הוא א"ש אבל לב"ה דאמרי דאילן הוא הוו להו תמרות כמו קורא בדקל ולא שייך בהו זרען לירק: