פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ג:ג:ז

והוא שהיה בגג ד' אמות על ארבע אמות. ההוא חשיב רשות לעצמו ופטור אבל כשאין בו ארבע אמות וכו' לא חשיב ובטיל אגב אויר דחצר דחייבת:

פטור מן המזוזה ומן המעקה. דגבי מזו' כת' בית מזוזות ביתך וגבי מעקה כת' כי תבנה ב"ח ועשית מעקה:

ומן העירוב. דאין הדר שם אוסר על בני החצר דרך בתיהם היו פתוחין לחצר והם יוצאין דרך חצר לרה"ר נמצאת החצר רשות לכולן והבתים כל א' מיוחד לבעליו ואמרו חכמים אין מוציאין מרשות לרשות בלא עירוב שיערב כל הרשויות להיותן רשות אחת ותיקנו דיתנו כל בית שבחצר פת וכולן בסל א' ומניחין אותו בא' מן הבתים ונעשין כולן כאילו דרים באותו בית וכל הבתים הן דירה א' ואשמעינן הכא דבית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אין צריך ליתן את הפת ובפ"ק דסוכה נמי אמרינן דאין מניחין בו את העירוב מ"ט דלא חזי לדירה. ודייקינן דשתופי מבואות מניחין בו דלא גרע מאויר חצר:

ואין עושין אותו עיבור לעיר. דתנן במס' עירובין נותנין קרפף לשתי עיירות אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו ע' אמה ושיריים עשה קרפף לשתיהן להיות אחת דהיינו שתי עיירות המובדלות זו מזו קמ"א ושליש ויש באמצע בית ונמצא אותו בית בתוך ע' אמה וד' טפחים נעשה אותו כעיבור להן כאשה עוברה שכריסה בולטת ומצרפן להיות שתיהן כאחת למי שלן בא' מהן שיהו שתיהן לו כד' אמות ומונה אלפים מחוצה להן ואשמועינן הכא דאם יש בית פחות מד' אמות על ד' אמות אינו חשוב לצרפן:

ואין נותנין לו ד' אמות לפני פתחו. דאמר רב חסדא פ"ק דבתרא דנותן לכל פתח ופתח ד' אמות וד' אמות נותנן במשך כנגד הפתח ורחבן כפי רוחב הפתח ואפילו הוא רחב עשר אמות נוטל ד' אמות במשך וכנגד כל רחבו לפרק משאו ובית קטן זה הפחות מד' אמות אין לפתחו דין ד' אמות ליטול בחצר דה"מ בית דלתהוי קיימת קאי יהבינן לה חצר, אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה חצר:

ואינו צמות ביובל. אם מכר בית זה בבתי ערי חומה שאמרה תורה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית וגו' וזה אינו חשוב בית:

ואינו מטמא בנגעים. דכתיב ובא אשר לו הבית:

מעורכי המלחמה. דכתיב מי האיש אשר בנה בית חדש וכו':