פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ב:ד:ד

תמן תנינן. בפ' הפועלים:

היה עושה בידיו. כדמפ':

אוגד. שבלים שעושה אגודות:

ברגליו אבל לא בידיו. מסמיך קורה לאילן שלא תבעוט:

ואפילו על כתפו. שאינו מזיז ידיו ורגליו כגון טוען על החמור:

כדיש מה דיש מיוחד שהוא עושה בידיו וברגליו. מקרא דלא תחסום שור בדישו קא דריש דמשמע ליה בין שור שלך בין אינו שלך אלא שכור לך לא תחסום והשתא אשכחן דבין פועל אדם בין פועל בהמה אתרוייהו חייס רחמנא דאכלי וכיון דהוקשו דתרוייהו קא אכלי דדרשינן בפ' הפועלים מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת א"כ ליכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא למה לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסם אוכל בתלוש וא"כ הוי כאילו כתיב לא תחסום כשור וקרא דכתיב בשור כתיב באדם וקרא דכתיב באדם כתיב בשור וכיון דגבי שור כתיב דיש באדם נמי כתיב:

המנכש בשומים ובבצלים. שעוקר מביניהם עשבים רעות ובפ' הפועלים פריך ההוא מואל כליך לא תתן נפקא דמוקמינן לההוא קרא התם בפועל ודרשינן בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית ומשני לא צריכא דקא משליף קטיני מביני אלימי ופי' רש"י ז"ל יש בבצלים שמסתרסין ואינן גסין לעולם וקורין אותן בלע"ז ציב"אש ועוקרין אותן מבין הגדולים להרחיב מקומן ולהתפשט דאיכא השתא נתינה לכליו של בעל הבית ולא אימעיט מואל כליך לא תתן וממעט להו מדיש דלאו שעת גמר מלאכה הוא דעיקר פעולה משום תיקון הגדולים הוא שהן מחוברין ועומדין ע"כ:

והמסמיך בגפנים. נותן קנים ביניהן תחת השריגים שלא יתפשטו על הארץ שיורקבו האשכולות:

והעודר. החופר:

והמקשקש. לכסות שרשים המגולים דכל אלו במחובר לקרקע בשעה שאינו גמר מלאכה:

החולב. שמוציא החלב מן הצאן אורדינייאר בלע"ז:

והמגבן. המקפיא החלב והקבץ פתיתי החלב הקפוי לעשותן חריץ של גבינה:

והמחבץ. מוציא החמאה מן החלב כדכתיב כי מיץ חלב יוציא חמאה כך פי' בערוך ופריך בפ' הפועלים למה לי מכי תבא בכרם רעך נפקא ומשני סד"א הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קומה וליחייב נמי מידי דלאו גידולי קרקע קמ"ל:

שלא נגמרה מלאכתו. למעשר דאכתי מיחסר לעשות התבואה כרי ומירוח דהיינו לייפות הכרי ולהחליקו כדאיתא לעיל בפ"ק:

הבודל בתמרים. שמדובקין זו בזו ומבדילן במגריפה:

משקפה. שצפו החרצנים והזגין על גביו למעלה ושכרו להעלות יין מן הבור לחביות ומשקפה תנן לעיל דנגמרה מלאכתו למעשר:

עוקה. גומא שהשמן יורד בה והוי גמר מלאכה כדתנן לעיל:

הלש. שנתן מים בעיסה ומגלגלה ומקבץ הקמח כולו עד שנילוש:

המקטף. עורך הפת ותותך עיגולים של הפת וטח פניו במים של ביצים ומחליקו ובפ' הפועלים פליגי בה אמוראי דהא מקמי הכי כבר בא לזיקת המעשרות ואימעיט ואמאי איצטריך השתא למעוטי ומר מוקי לה בשבע שכבשו ושבע שחלקו שנתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר כדאיתא פ"ב דכתובות ומר מפ' לה כרוך ותני:

תמן תנינן. בב"מ פרק הפועלים: