פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ד:ו:ה
Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 4:6:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:6:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →ואם אמר לו שיש שם מאתים. של מעשר והלך הבן ומצא מנה אותו מנה מעשר דמנה מונח ומנה נוטל. נוטל בשקל בוטל:
זימן שחורים ומצא לבנים. מפ' לה התם הכי כגון שזימן שחורים ולבנים והשכים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים ולא תימא הני אינהו נינהו ואיתפוכי איתפוך אלא הנך אזדו לעלמא והני אחריני נינהו:
שנים ומצא שלשה. ואינו מכיר את המוכנין:
כולן אסורין. דמה נפשך אי אחריני נינהו הא אחריני נינהו ואי לא אחריני נינהו הא איכא חד דמעורב בהו:
שלשה ומצא שנים מותרין. דהא' הלך והשנים נשארו:
דר' היא. הני משניות דמ"ש וביצה ס"ל כר' דאמר מנה מונח ומנה נוטל:
הניח מאתים וכו'. הניח מאתים ממעות מ"ש בתיבה:
מנה נוטל. ונשאר האי מנה דמעשר:
הכל חולין. לא הפרידן זה מזה ושניהם נטלן והניחן במקום אחר וזה חולין הוא שהניח אח"כ ושכח:
הדר אמר ר' יעקב גופיה אפילו רבנן מודו הכא גבי מתני' דביצה וקס"ד דשאני גוזלין דרגילין להיות מדדין ומפריחין אבל מנה לא הלך מאליו אלא א"כ נטלו וכשנטל נטל שניהן ופלוגתא דר' ורבנן במונחים שני המינים בכיס אחד בההוא אמרי רבנן דכשנטל כל הכיס נטל אבל בשני כיסים מודו דהאחד נטל והניח השני:
היא הדבר בביצים. דמתני' דביצה אפילו בביצים נמי דאין עשויין לדדות דינא הכי ומאי קמ"ל ואיכא למימר א' נטל והניח השנים אלא לאשמועינן דמפלוגתא דר' ורבנן למד זה והשמיענו דכעין ביצים הוא דנחלקו אלמא דבשני כיסין נחלקו אבל בכיס א' דברי הכל הכל חולין ומתני' דתנן הכל מעשר בשני כיסין וכר' היא:
הוא הניח הוא מצא. לעולם כדקאמרת דבשני כיסין מחלוקת וכי איפליגו ר' ורבנן כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הילכך מודו הכא דהוי השאר מעשר, וכי הך מסקנא קי"ל כי היכי דתיקו מתני' ככ"ע והרמב"ם ז"ל חשב דמתני' כר' היא ויחידאה הויא ולא קי"ל כוותה ולכך פסק בפ"ו א"ל אביו הרי שם מנה ונמצא מאתים השאר חולין, הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן. וקשה דאמאי לא נקיט כמסקנא דהכא ועוד דקי"ל הלכה כסתם משנה ועוד דברישא נקיט כר' דלרבנן מנה ומצא מאתים הכל חולין וכן פסק הוא ז"ל בסמוך. וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל:
כהדא דר'. כשהוא מניח והוא מצא אם מנה ומצא מאתים מ"ש וחולין מעורבין ואם מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל. והרמב"ם ז"ל פסק כרבנן ולא נקיט כסוגיא דהכא וכן משמע בפ"ק דפסחים: