פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ד:ד:ג
Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 4:4:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:4:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →ואין מוסיפין חומש על סלע השנייה. דלא תימא כיון דזכה הלוקח בפירות וזוכה בסלע השנייה על חנם מעשרו קרינן ביה אלא הרי הוא כפודה מעשר של אחרים דהא כבר קנאו בפרעונו:
הוא ופדיונו משלו. והכא מחמת מקח וממכר זכה ביה. ע"כ פירשתי הסוגיא הזו לפום גמ' דהכא ועיינתי שכן דעת הראב"ד ז"ל בהשגות. אבל לפי הנראה בגמ' דילן פי' משנתנו בדרך אחרת ומ"ש שלו דתנן ה"ק מפני שהמעשר שני שלו וליכא למימר ברייתא אחריתי היא דמוכח התם בהדיא דמסתם מתני' קא פריך וה"ג פר' האיש מקדש תא שמע משך הימנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו סלע ומשתכר בסלע שמעשר שני שלו. מני אילימא ר"מ אמאי משתכר בסלע ונתן הכסף וקם לו אמר רחמנא אלא לאו ר' יהודה היא והכי מסקנא דשמעתא דהך מתני' ר' יהודה קתני לה דקסבר דמעשר ממון הדיוט הוא וזה לשון רש"י ז"ל משך הימנו איש מחברו, נותן לו סלע וקנה את המעשר שמשעה שמשכו קנאו ולא אמרינן ברשות בעליו אייקר מעשר וצריך לחללו בשתים מפני שמ"ש שלו שהמעשר ממון הדיוט הוא ונקנה במשיכה, ונתן הכסף וקם לו אין הקדש נקנה במשיכה דכתיב ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו ואין שטר ולא חזקה קונין הקרקע שלו ולא משיכה את מטלטליו ע"כ. משמע דפירשו דמתני' רשב"ג היא ומשתכר לגמרי ומחולל הוא מ"ט דמ"ש שלו וקני ליה במשיכה.
ולענין הלכה קי"ל כר"מ דמעשר ממון גבוה הוא הילכך דינו כהקדש ואם משך הימנו מעשר בסלע ולא נתן לו מעות והוקר ועמד על שתים נותן שתים דרחמנא אמר בהקדש ונתן הכסף וקם לו. ואם משך בשתים ולא נתן לו מעות והוזל ועמד על סלע לא יהא כח הדיוט חמור מן ההקדש הילכך נותן שתים, נתפשר בשתים ונתן מעות ולא הספיק למשכו עד שעמד בא' קנה בנתינת הכסף וכל הכסף קדוש ויאכלנו בירושלם. נתפשר בא' ונתן המעות ולא הספיק למשכו עד שעמד בשתים אין חייב ליתן לו יותר דגבי הדיוט במי שפרע קאי והקדש לאו בר קבולי מי שפרע הוא. ומנא אמינא לה דתניא פ"ק דקידושין רשות הגבוה בכסף כיצד וכו' משכו במנה ולא הספיק לפדותו עד שעמד במאתים נותן מאתים מ"ט ונתן הכסף וקם לו. משכו במאתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד במנה נותן מאתים מ"ט לא יהא כח הדיוט חמור מן ההקדש פדאו במאתים ולא הספיק למשכו עד שעמד במנה נותן מאתים מ"ט ונתן הכסף וקם לו, פדאו במנה ולא הספיק למשכו עד שעמד במאתים מה שפדה פדוי ואינו נותן אלא מנה מ"ט דהדיוט נמי במי שפרע קאי. היה בירושלם ונתן סלע של מ"ש כדי שיתנו לו פירות אז הכסף הוי הפירות דקדושה נתפסת עליהם ואם משך הפירות במאתים הוי וקם לו ואע"פ שהוזלו מפסיד. משך הפירות במנה ונתיקרו כשלא נתן דמים אעפ"כ אינו נותן אלא מנה דהא מכי משך הדבר שחלה הקדושה בו קנה. נתן מעות ולא משך הפירות והמעות היו סלע והוקר ועמד על שתים אין נותן לו אלא כשער של עכשיו. היו המעות שתים ולא הספיק למשוך הפירות עד שהוזלו ועמדו על סלע נותן לו כשער של עכשיו וכופל לו המדה זו היא תורת אמת. ודברי