פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ג:ד:א

שהוא עומד בפנים. עיקרו עומד בירושלם:

ונוטה לחוץ. נופו נוטה לחוץ:

מכנגד החומה ולפנים כלפנים. מדאמרינן בגמ' לחומרא ומפרש דהיינו מציעתא דקתני בתי הבדין וכו' ותנן מכנגד החומה ולפנים כלפנים משמע דדוקא מציעתא הוא דהוי לחומרא אבל רישא דוקא קתני בין לקולא בין לחומרא, לקולא דלפנים נאכלין בלא פדיון ולחומרא דאין פודין שם דגבי מחיצות איכא בעלמא בין בפנים בין בחוץ חדא לקולא וחדא לחומרא. חומר בפנים מבחוץ שבחוץ יכול לפדותן בפנים אינו יכול לפדותן דקלטי ליה מחיצות וחומר בחוץ מבפנים דבחוץ אינו נאכל בלא פדיון ובפנים אוכלו בלא פדיון וא"כ פליגא אההיא דמס' מעשרות בפ' המעביר דתנן התם ובירושלם הלך אחר הנוף ואמרינן התם דאי עיקרו לפנים והעלהו דרך עיקר דכבר קלטו עיקר ומוקי לה כב"ש. ובפ' אלו הן הגולין רמינן להו אהדדי ומשנינן דמתני' דהכא כרבנן ומתני' דהתם כר' יהודה ור' יהודה אית ליה גבי מ"ש דבמערה הלך אחר פתחה ובאילן אחר נופו:

בתי הבדים. שעושין בהם שמן מלשון בית הבד:

הכל כלפנים. דכשפתחן תוך ירושלם דמעשר שני הנכנס בו דרך פתחן נכנס קולטין אותו פתחן וכשפתחן לחוץ כיון דכל חללן לפנים אין דרך להניח מה שמכניסין לבית להניחו בפתח אלא להכניסו לחלל וקלטו חללן והואיל וחללן לפנים כלפנים הם ואוכלין שם קדשים קלים ומ"ש בלא פדייה וכ"ש שאין פודין שם:

מכנגד החומה ולפנים כלפנים. כשכל חללן לחוץ אע"ג דפתחן לפנים פשיטא דהן כלחוץ אלא כשחצין לפנים וחציין לחוץ ופתחן לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר:

ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. להחמיר הוא כדאיתא בגמ' דאין אוכלין שם אבל פודין שם להחמיר, וכשפתחן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ הוא לכל דבר. ומכנגד החומה ולפנים כלפנים להחמיר דאין פודין שם אבל אין אוכלין שם כיון דפתחן לחוץ הכי מפרש לה בגמ':

בנויות בקדש. בתוך העזרה כל גוף חללם:

ופתוחות לחוץ. להר הבית המקיף את העזרה:

תוכן חול. מפרש בתוספתא אין אוכלין בהן קדשי קדשים ואין שוחטין בהם קדשי קלים ואין חייבין עליהן משום טומאה:

וגגותיהן קדש. בפ' כיצד צולין מוקמינן לה כשגגותיהם שוות לקרקע עזרה:

בנויות בחול. וכל חללם חוץ:

תוכן קדש. מפרש בגמרא:

בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול. מפרש בתוספתא כגון לשכת בית המוקד דתנן במסכת תמיד ובמסכת מדות דד' לשכות היו בה ושתי לשכות היו בקדש ושתים בחול וראשי פסיפסין היו שם להבדיל בין קדש לחול והיתה פתחה לעזרה ופתוחה נמי לחול:

מכנגד הקדש ולקדש קדש. משמע דאתוכן וגגותיהן קאי. אבל בגמ' לא קאמר הכי אלא דתוכן קדש דבתר דפתחן דקדש שדינן להו. ובגגותיהן תנן מכנד הקדש ולקדש כקדש. ומתני' דייקא דתנן ברישא דגג בתר מקום הבנין שדינן ליה: