פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ב:ב:ד
Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 2:2:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:2:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →מה ביניהון. דכיון דתנא דמתני' גריס בב"ה חוץ משרייתה מכלל דמשרייתה ואילך כולהו מעשים דילה שרו ב"ה בטומאה. ומסיק דשלייה קא שרו נמי וכ"ש מגיגה:
שלייה ביניהון. כשמסיר אותה מן המים, לשון שולה דגים מן הים לב"ש בעינן בידים טהורות דלא שרו אלא חפיפה בה וב"ה שרו שלייה שיהא אפילו בידים טמאות וטומאת ידים מדרבנן היא ואין להחמיר בהן. ולקמן אפרש הטעם:
זו דברי ר"מ. דאמר דלא מחמרי ב"ה אלא בשרייה דוקא אבל לא בשלייה וכ"ש במגיגה:
חוץ משלייתה. דאפילו שלייתה הוו מחמרי ב"ה וכ"ש שרייתה:
מה ביניהון. אליבא דר' יהודה דמחמרי ב"ה בשתיהן, מה פעולה אחרת יש דמחמרי בה ב"ש ומקלי ב"ה:
מגיגה ביניהון. דוקא ההיא בלחוד הוא דשרו ב"ה בידים טמאות. מגיגה נ"ל שהוא מלשון ברביבים תמוגגנה כמו לתיתה בחטים לרככה קצת. ויש בתלתן שלש מלאכות לאדם שרייה ומגיגה ושלייה. שרייה היינו כששורין אותה במים להסיר ממנה העפר מפני שגרגריה עגולין וצרורות העפר נמי עגולות הילכך אין אדם יכול לכוברן בכברה וצריך לשרותה במים, ועוד שחוזרין ומוגגין אותה דהיינו ממסמסין אותה כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה. ועוד השלייה שנוטלים אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומיבשין אותה בחמה. ובהא פליגי ר"מ ור' יהודה דמר סבר דלא אסר בתלתן לב"ה בידים מסואבות אלא לשרותה ותו לא אבל מגיגה ושלייה לא ור' יהודה סבר דשלייה נמי אסירא אבל מוגג בידים טמאות דטומאת ידים דרבנן ולא אחמור בהכשר זו דטפיחתו מועטת אבל בשולה מן השרייה שהיא טפיחה גדולה שמכסין אותה במים ודאי אחמור ואע"ג דההיא שעתא מים הוו להו כמו טיט דהיינו טעמא דב"ה אליבא דר"מ קסבר ר' יהודה שאם נקל בשלייה נקל נמי בשרייה, וההיא שעתא משקין בעינייהו נינהו והוו מילי דרבנן חוכא ואטלולא. מוגג קרוי ללתיתה שהיא שנייה לשרייה וכבר הגרגרין נתפחו מצד השרייה והשתא מתמוגגין ומתרככין הן: מתני' דרשב"ג. בפירקין דלקמן: