עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ב:א:ב

Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 2:1:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:1:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text

Open in the reader →

דם שקרש. דם שנקפא מעצמו:

אינו לא אוכל ולא משקה. קס"ד דאפילו לאיסור כרת מיירי:

כמות שהוא ושתהו:

המחה את החלב וגמעו חייב. בפ' העור והרוטב מרבינן ליה מקרא דכתיב הנפש לרבות השותה. ופי' רש"י ז"ל דכתיב ונכרתה הנפש נפש משמע דבר המיישב דעתו של אדם ואפילו שותה כמו אם יש את נפשכם שהוא לשון תאוה וקורת רוח שהנפש נהנה ממנו ע"כ הקפה את הדם ואכלו. מוקמינן ליה בפ' הקומץ רבה כגון שהקפה בחמה דהדר להיות צלול אב הקפהו באור פטור דלא מחייב כרת אלא על הדם הראוי לגב מזבח ודם שבישלו אינו ראוי לכפרה:

מה עבד לה ר' יונה דאנן נימא דכי כתיב לא תאכל היינו בהקפהו דחמה ובשתייה נמי מריבוי נפש:

לטמא טומאת אוכלין. דבעי מחשבה כדתניא בסיפא דההיא חישב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין למשקה בטלה דעתו ואינו מכשיר כשאר דם גם לא הוי משקה שאם נגע בו טומאה ונגע בו ככר של תרומה לא טמאהו: