פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני א:א:טז

ולא שחוט. תם דכי שחטו הבכור וזרקו דמו ע"ג מזבח קדשי מזבח הוי ושלחן גבוה הוי ואין מקדשין בו אלא דוקא חי דאית ליה לכהן זכייה בגויה כדאיתא בבכורות:

תמן תנינן. בפ' האיש מקדש, משום דאקשינן מר' יהודה בן פזי אדר' יהודה בן פזי מייתי לה:

בחלקו. לאחר שחלקו עם אחיו הכהנים במשמרתו:

מקדשי קדשים. כגון בשר חטאת ואשם:

קדשים קלים. בכור ותודה ואיל נזיר:

דברי הכל. דאע"ג דפליגי ר"מ ור' יהודה בסיפא גבי הקדש ומ"ש היינו בהקדש בדק הבית אבל בקדשי מזבח חזר בו ר' יהודה וסבר כר"מ ואית ליה דבקדשי מזבח לאחר שחיטה לא קידש דכי קא זכו משלחן גבוה קא זכו כדאיתא בקידושין:

במחלוקת. דבהא נמי פליגי ואיתא בקידושין דפליגי בברייתא ר"מ ור' יהודה ור' יהודה סובר דבקדשי מזבח נמי מקדש בחלקו מקודשת:

ר' יהודה יליף כל הקדשים מבכור. ר' יהודה בן פזי מפ' פלוגתייהו וס"ל כר' יוחנן דאמר הכא והתם עדיין היא מחלוקת:

מה בכור תם מקדשין בו את האשה. בין חי בין שחוט כיון דמוכרין אותו דכתיב ובשרם יהיה לך לכל צרכך:

אף כל הקדשים מקדשין בהן את האשה. לאחר שחיטה:

ר"מ יליף כל הקדשים ממעשר בהמה. דס"ל לר"מ התם המקדש בחלקו בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים לא קידש:

אין מקדשים בו את האשה. דכתיב קדש לה' ולא לקדש בו אשה ועוד דאין מוכרין אותו:

תמן הוא אומר בין חי בין שחוט. דמקדשין בבכור בין חי בין שחוט דקא יהיב טעמא לברייתא דפליג ר' יהודה במקדש בחלקו בקדשי קדשים ובקדשים קלים לאחר שחיטה הוא וקאמר דיליף לה מבכור אלמא דבכור תם מקדשין בו בין חי בין שחוט:

והכא קאמר ולא שחוט דמשלחן גבוה זכי ביה:

והכא בשם ריב"ל. וריב"ל ס"ל כגמ' דילן דטעמא דר' יהודה הוא דיליף מקרא דוזה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש ומן האש לאחר שחיטה משמע וכתיב לך ולכל צרכך:

במקדש בחי. כי אמרינן בברייתא דלר' יהודה דבכור אפילו שחוט יכול לקדש בו דהא מקדש בחלקו הוא דפליגי במקדש בחי מיירי ואמר לה מחלק הראוי לי במשמרה מאחי דראוי ליפול לי לאחר שחיטה באותו החלק הרי את מקודשת ומשום דאמר לה כשהוא חי הויא מקודשת מגו דאי בעי יהיב ליה כוליה ותמתין שיומם:

מ"ט דריב"ל. אלישנא קמא קאי דמתרצינן הא דידיה הא דרביה ופליגי ריב"ל ור' יהודה בן פזי דריב"ל סבר דאין מקדש בבכור שחוט לכ"ע ובן פזי סבר דיכול לקדש:

יהיה לך כחזה התנופה. הך זכייה דזכי לכהנים בהאי קרא כחזה התנופה הוא דזכי להו. מה חזה התנופה נאכל לזכרים ונקבות דכתיב בפרשת שמיני גבי חזה התנופה אתה ובניך ובנותיך אף בבכור כן אבל לא לדבר אחר. ובגמ' דילן מפ' דס"ל דאיתקוש לאש מה אש לאכילה אף הוא הוי לאכילה ולא לדבר אחר:

יהיה לך. ואפילו לאחר שחיטה דתרי יהיה לך כתיבי גבי בכור וריבה דיכול לקדש בבשרו דכתיב ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה:

שיהא נאכל לשני ימים ולילה א'. וה"נ דרשינן להאי קרא בפ' אי זהו מקומן דהבכור נאכל לשני ימים ולילה א' א"ר עקיבא הרי הוא אומר ובשרם יהיה לך שאין ת"ל לך יהיה מה ת"ל לך יהיה הוסיף לך הכתוב הויה אחרת. ולר' יהודה בן פזי מצינן למימר דמתרי לך דריש והתם דרשינן מתרי יהיה: