פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ז:ד:ד
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 7:4:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →נשתקעו הבעלים ולא נתיאשו איסורו דבר תורה. דאם נשקע שם בעלים מן השדה ונקרא על שם האנס אע"פ שלא נתיאשו הבעלים ולא אמרו ויי ליה לחסרון כיס מיתסרא מדאורייתא בזריעת האנס דשקיעת שם בעלים הויא לה שקיעה אבל נתייאשו דאמרו ויי ליה לחסרון כיס כיון דלא נשקע שמם מן הכרם לא מיתסרא מדאורייתא דקרקע ברשות בעליה עומדת ומדרבן הוא דאסירא ומתני' איסורא דאורייתא קתני איסורא דרבנן לא קתני:
ופריך ויש קרקע נגזלת ומשני אע"פ שאין קרקע נגזלת יש יאוש לקרקע. קהי בה רבנו שמשון ז"ל משמע לכאורה דמועיל ייאוש לקרקע ואי אפשר לומר כן כדמוכח בריש לולב הגזול דאמר להו רב נחמן להנהו אוונכרי כי זבינתו אסא מן הגוים לגזזו וליתבו לכו מ"ט סתם גוים גזלני ארעא נינהו וקרקע אינה נגזלת כי היכי דלהוי יאוש בידא דידהו ושינוי רשות בידא דידן ואי יאוש מועיל לקרקע מאי נפקא לן מינה במאי דאינה נגזלת אי קודם יאוש אפילו היתה נגזלת לא קני ואי לאחר יאוש הרי קונה ביאוש. ועוד אמרינן בההיא שמעתא גבי פלוגתא דר' אליעזר דפליגי בסוכה גזולה דמכשרי רבנן משום דקרקע אינה נגזלת והויא לה סוכה שאולה ואדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו והשתא היכי דמי אי לפני יאוש הא אפילו מטלטלין אינן נגזלין אלא ודאי לאחר יאוש ומשם אין ראיה דאם היתה סוכה מטלטלין כגון שהוציאו מסוכתו שבראש העגלה ובראש הספינה לא היה יוצא בה בין קודם יאוש בין לאחר יאוש משום דממעטינן בפ"ק דסוכה מדכתיב לך להוציא את הגזולה ולפני יאוש לא חשיבא כשאולה דמטלטלין הנגזלין לאו משום בעלים קיימי אבל קרקע הנגזלת ברשות בעליה קיימא ויש לדקדק מהא דתניא בפ' חזקת הבתים מכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה ומוקי לה בראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי ואתא יהודה וקא מערער דינא הוא דלא ליזיל שמעון לאסהודי ללוי דניחא ליה דהדרא אבל פרה וטלית דלא הדרי דהוה ליה יאוש ושינוי רשות מש"ה מעיד משמע בהדיא דבקרקע לא מהני יאוש וכ"ת משום דקסבר יאוש כדי לא קני ושינוי רשות לא שייך בקרקע הא טעמא דיאוש לא קני הוי משום דבאיסורא אתא לידיה כדמפ' במרובה והכא גבי קרקע נתיאש קודם שהחזיק בה הלוקח כמו גבי פרה וטלית לפיכך צריך לפרש הך דהכא דקאמר ר' אילא אעפ"כ יש יאוש לקרקע היינו דוקא לענין כלאים לאסור מדרבנן וה"ק נשתקעו הבעלים ולא נתיאשו איסורו דבר תורה דאם נשקע שם בעלים מן השדה ונקרא על שם האנס אע"פ שלא נתייאשו הבעלים ולא אמרו ויי ליה לחסרון כיס אנן סהדי דמייאש ואפילו עומד וצווח נעשה כצווח על ספינתו שטבעה בים ומיתסרא מדאורייתא בזריעת האנס אבל נתייאשו ולא נשתקעו לא מיתסרא מדאורייתא דקרקע אינה נגזלת אבל מדרבנן אוסר ופריך ויש קרקע נגזלת ואפילו מדרבנן ומשני דאע"פ כן יש לאסור מדרבנן משום כלאים אבל מדאורייתא אין יאוש מדלא אסיר מדאורייתא ומיהו היכא דנשקע שם בעלים אפילו מדאורייתא יש יאוש מדהוי איסורו דבר תורה ע"כ דבריו. והרא"ש ז"ל פי' דלאו דוקא יאוש דאי יש יאוש לקרקע אמאי קאמר נתיאשו ולא נשתקעו אסור מדבריהם כיון שיש יאוש לקרקע יאסר מן התורה אלא ארישא קאי דאמרינן דנשתקע שם בעלים דאיסורו מדאורייתא. והכי פריך וכי נגזלת היא משום שיקוע שם ואמאי תאסר מן התורה ומשני אע"פ שאינה נגזלת כשחוזרת אליו מ"מ יש יאוש וכו'. וה"ק יש יאוש מחמת שקוע לקרקע ואפילו לא נתיאשו שלא אמרו ויי ליה לחסרון כיס הוה ליה כמו צווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ה"נ כיון שנשתקעו שם הבעלים ממנה ונקראת על שם האנס בודאי לא תחזור עוד ואפילו מצפה הוא שתחזור לו אוסרה אנס דבר תורה אבל יאוש בלא שיקוע לא תני ובהכי רווחן כמה שמועות בתלמוד דמוכחן דיאוש לא קני בקרקע בפ' לולב הגזול ובפ' חזקת הבתים ע"כ וזה נכון: