פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ה:א:ה

נמצאו ששים וד' על ארבעים וח'. כלומר עד כאן לא אוקימנא מתני' אלא בנטועין מעיקרן על ד' אמות. בין גפן לגפן ועולה הטבלא ל"ב על כ"ד ובהא לא מיתרצא מתני' דטבלא הזו אינה עולה אלא חצי בית סאה ויותר מעט ובמתני' משמע דכל בית סאה כוליה אסור דלהכי תנא עשר גפנים לבית סאה ובית סאה הוי חמשים על חמשים כדאיתא בעירובין פ' עושין פסין והטבלא אפילו אנו רואים אותה עתה כקודם חרבנה אינה עולה אלא ל"ב על כ"ד ולהכי קאמר השתא נוסיף כפלה בענין שהטבלא תהא ס"ד על מ"ח ונחזי אי מצינן לתרוצה למתני' כדמפ' ואזיל וכגון שהיו נטועין מתחלתן ח' אמה בין גפן לגפן עם הכרתין דמצטרפין לקידוש כדאיתא בפרקין דלעיל וא"כ בתשע שורות גפנים הוו שמנה אוירים של ח' אמה הרי כאן ס"ד אמה ושבע מצפון לדרום הוו להו ו' אוירים של ח' אמה הרי כאן מ"ח אמה:

ה"ג נסב תרתי מיכא ויהב לון הכא נמצאו מ"ח על מ"ח. וה"פ טול שתי רצועות כל רצועה ארכה מ"ח ורחבה שמנה אמה ויהב לון הכא כלומר לא תוציאם ותחריבם אלא תניחם אלא שתדע איך עולה המטע הזה של ס"ד על מ"ח טבלה של בית סאה דהא כשתטול שתי רצועות של ח' אמה רחב מצד מזרח או מצד מערב נשארין מ"ח על מ"ח וכשתתן רצועה של ח' על רוחב מ"ח הוי נ"ו אמה וכן באורך רצועה אחרת הוו להו נ"ו אמה על נ"ו אמה וחסרים הקרנות כל קרן רחב ח' על ח' אמה ובית סאה חמשים על חמשים אפ"ה בית סאה מיקריא:

ופריך חד ביניי עקר וחד ביניי יהיב הויא לה קרחה י"ו על י"ו אמה. כלומר כשתעשה כאן כמו שעשית למעלה נסב שורה פרא שורה בין לשתי בין לערב נמצא קרחתו של כרם זה י"ו אמה על י"ו אמה והיאך מצטרפין דהא תני לעיל מארבע אמות ועד ח' מצטרפין טפי אין מצטרפין ועוד די"ו קרחת מותר להביא זרע בתוכו כדתנן לעיל:

ומשני עבודתו בשמנה אמות. כיון שזה היה נטוע מעיקרו על נד עם הכרתין כך הוייא עבודתו קמייתא וכן נותנין לו עתה עבודה של ח' לכל גפן דהוו להו י"ו באויר שבין גפן לגפן סביב שורותיו תוך זנבותיו ואע"ג דהשתא איכא י"ו בין גפן לגפן אפ"ה חשבינן כאילו הגפנים היו שם כדאמרינן לעיל דחרבן חמור והכא היו גפנים שם ונחרבו ועוד הזנבות מוכיחות הילכך יהבינן ליה שמנה לכל גפן כדאמרינן לקמן דל הוא מגפנים ועשיר הוא מעבודות:

וקא בעי השתא עבודה שסביב השורות הוא תוך בית סאה. שישארו זנבות מבחוץ והיינו עבודה של ח' אמה דהא עבודותיו בעושר נינהו או חוץ לזנבות וההיא עבודה כשאר כרמים דעלמא דחוצה הוא דהוי והויין ד' אמות ומשו"ה קאמר מה את עבד לה הוא ועבודתו לתוך בית סאה או חוץ לעבודתו כלומר איסור בית סאה דקתני הכא היכי משערת ליה הוא ועבודתו קמא דח' אמה תהא בתוך בית סאה והוי סביב שורותיו ואין לצרף הזנבות דהא הן מרוחקין י"ו אמה ולא חשבינן הכא אלא בעבודה שסביב שתי השורות שהן ג' כנגד ג' שהן בתבנית כרם וא"כ ארכו עם עבודתו מן המזרח למערב מ"ח דהא מגפן לגפן י"ו הרי ל"ב וח' מעבודה למעלה וח' מעבודה למטה הרי מ"ח ורחבו ל"ב אמה י"ו בין גפן לגפן מצפון לדרום וח' מעבודה לכאן וח' מעבודה לכאן הרי ל"ב ובענין זה נמצא שחסרנו מן הטבלא של ס"ד על מ"ח מכל צד רצועה רחבה ח' וארכה מ"ח מכל ד' רוחות ורצועה של מ"ח ברחב ח' עולה תשבורתה תלת מאה ותמנן וארבע נמצא שחסר ד' פעמים תלת מאה ותמנן וארבע ונחלפה הגרסא שכתוב בהן וארבעין ותמניא וצריך להיות ותמנן וארבע והדרן קושיין לדוכתין דאין כאן אלא טבלא של מ"ח על ל"ב אפילו אי חשבינן עבודה שסביב השורות של ח' אמות ואנן בית סאה תנן:

ואין תעבדיניה חוץ לעבודתו. דהיינו עבודתו קמא דהיינו חוץ לזנבותיו ועבודתו התם כדרך כרמים דעלמא הוי ד' אמות חוץ לבית סאה א"כ הוי יתר על הבית סאה רצועה של רחב ארבע אמה באורך ס"ד אמה ועולה תשברתה מאתן וחמשין ושית שהן לכל ד' צדדין ארבע זימני רנ"ו וקשיא להכא ולהכא דלא מיתרצא מתני' דלדרך זו יתר ולדרך זו חסר:

ובמופלגות כיחידיות הן. כלומר ואין תימר דנפליגם יותר כדי שקרחתם תעלה לחשבון הוו להו יחידות ואין להן אלא ו' טפחים לכל רוח. ואיכא למידק דהא כי מרוחקות גפן מגפן י"ו נמי אין כאן קידוש דהא קאמר ר' אלעזר לעיל דמשמנה ועד י"ו אסור ואינו מקדש וממתני' משמע דלקידוש קתני לה דתנן ונטועות כהלכתן הרי זה נקרא כרם דל וכיון דקרו ליה כרם לקידוש הוא דקתני. תריץ דאפילו נאמר דלקידוש קתני כי אמר ר' אלעזר בנטועות מתחלתן אבל כי נטועות מתחלתן עד ח' עם הכרתין אלא שנחרבו לעולם בקדושתן עומדין:

ואין תימר ברוצף. כלומר שנפליגם יותר להשלים החשבון וכ"ת יחידיות הן שנטע בתוכן גפנים יותר בענין שיצטרפו הא לא מצית אמרת דלא תנינן אלא עשר גפנים:

הוי לא מצי תניא. אין לנו מקום לתרץ המשנה הזו שיהא מקדש או אוסר בית סאה ולא יהו אלא עשר גפנים ואני לא היה לי בסוגיא זאת אלא מה שהראוני מן השמים: