פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ד:ג:ב

והוא שזרע כנגד האמצעית. יש ספרים דגרסי הכי ויש ספרים דל"ג והוא והראשונה עיקר ואסיפא קאי וה"פ הכרם נטוע גפן כנגד גפן עשר שורות ממזרח למערב וכן מלפון לדרום עשר גפנים לשורה או יתר ובין גפן לגפן ד' אמות כדתנן לקמן בענין כשתסתכל בהן מצפון לדרום נראין שהשורות הן מצפון לדרום גפן כנגד גפן וכשתסתכל בהן ממזרח למערב נראין השורות ממזרח למערב שהן גפן כנגד גפן וכיון שזרע תוך עבודת הכרם נגד גפן האמצעית שהוא האיסור החמור ולמעוטי זרע כנגד הביניים וכנגד גפן הזוית דלקמן מפ' להו:

אדעתיה דב"ש אוסר את כל השורה. כלומר כמות כרם דהיינו חמש גפנים וכיון דמספקא לן אם הקידוש הוא כל ה' גפנים לצד מזרח או חמש לצד מערב מאותה גפן או ממש מצפון לדרום נגד אותה הגפן כל השורה אסורה דכל מקום שנוכל לתפוש הקידוש נתפיסנו וא"כ הוי להו נאסרות י"ג גפנים וליכא למימר ה' דוקא דאי הכי מאי חומרא דנגד האמצעית היינו ביניים אלא ע"כ י"ג הן כיצד מאותה גפן ה' לצד מערב וד' לצד מזרח הרי כאן ט' וד' לצד צפון חוץ מאותה גפן הרי לך י"ג כזה #:

אדעתיה דב"ה אוסר ג' כנגד ג'. אוסר גפן שזרע כנגדה ושתים לצד מזרח ושתים לצד מערב לאותה שורה וכן חמש בשורה השנייה דלא ידעינן מהיכא מנינן שתים כנגד שתים אם לצד מזרח או לצד מערב וכן אותה יוצאת זנב מספקא לן היכן נתן אותה אי למעלה אי למטה אי לחוץ אי לפנים הילכך אסרינן זנב בסוף שתי שורות למעלה ולמטה ועוד ג' גפנים בשורה השלישית שמא הכרם והזנב הניתן לפנים לשמאל לצד לפון או לצד דרום כזה # והוו להו י"ג גפנים לב"ה וי"ג גפנים לב"ש ולזה דעת הרא"ש ז"ל נוטה והוו להו ג' כנגד ג' לכלהו צדדין. ומה שיש לדקדק כאן ממשנת הנוטע ירק דתנן בפ' כרם שחרב פי' עליה שם בס"ד:

זרע כנגד הביניים שבאמצעית. היינו כנגד האויר שבין גפן האמצעית לגפן שאצלה דס"ל לבני מערבא דחמירא זריעה דנגד הגפנים מזריעת הביניים כדאמרינן לעיל גבי פסין:

על דעתיה דב"ש אוסר שתים מכאן ושתים מכאן. בשורה החיצונה אוסר ב' מצד הזרע מכאן כגון למזרח ושתים לצד הזרע למטה כגון למערב דאין לנו לאסור עוד דהביניים מקום גפן האמצעית הוי דהא הנאסר מן הדין שהוא שיעור כרם ה' גפנים גמירי ולגזרה דרבנן סגי: הגפן החמשית לאי זו. צד נאסור אותה נראה הזרע להיכן קרוב יותר ומקום שיפול העץ שם תהא החמישית וטעמא דכשהזרע נגד הגפן תופסת מדאורייתא כשנפלה תוך ד' אמות שכנגדו ועוד מתפשטת לצדדין עד שיעור כרם אבל כשזרע נגד ביניים בענין דעד שיגיע בין הגפנים הוי טפי מן השיעור מתמעט האיסור אבל אם זרע נגד הביניים והיה קרוב שנתקרב כל כך לא' מן הגפנים לימין ולשמאל שתופס הגפן תוך ד' אמות הרי אלו ה' גפנים של שיעור כרם שלמדו אסורות ומנויות ממקום שנתפסה הגפן ונתפסות שתים למעלה ממנה ושתים למטה ותו לא דמ"מ נגד הביניים קל הוא דאיסור הגפן מטעם אלכסון הוי:

הרי אלו מותרות. מדין התורה כיון דאין הגפן תפוסה הילכך מדרבנן סגי ב' מכאן וב' מכאן כן נ"ל. ור"ש פי' בענין אחר:

על דעתיהו דב"ה אוסר. והזרע קרוב מיירי:

ד' בנגד שתים. שתופס משורה הראשונה ד' ובשנייה שתים כזה # דהא בעינן החמש בשתי שורות הילכך אסרינן א' למעלה וא' למטה ושתים בשורה האחרת כנגד האויר והזנב נתן אותו השתא דוקא בשורה חיצונה. ומשום דלא ידעינן נתן אותו מספק למזרח ולמערב הילכך הוו להו ד' בשורה החיצונה כדאמרן דנגד הביניים קל הוי דאיסור קמא מטעם אלכסון ולא מטעם גפן נתפסת וליכא למימר דד' דאמרינן לב"ה היינו כטעמא דב"ש דאמרו ב' מכאן וב' מכאן דלקמן אמרינן גבי ביניים דקרן זוית דב"ה יהבי ליה זנב וליכא למימר דב"ה קיימי אאין זרע קרוב דלקמן גבי ביניים שבקרן זוית חזינן דב"ה דייני כגוונא דהכא אלא שמפני שאין שם מקום לומר ד' אמרינן ג' כנגד שתים כדאמרינן על דעתיהו דב"ה אוסר ב' כנגד ב' וא' יוצא זנב מכאן וההיא בקרוב הזרע מיירי דהא ב"ה קיימי עלייהו דב"ש וב"ש אמרי עלה אוסר את כל השורה וב"ש לא מודו שורה דחמש אלא בזרעים קרובים לא' מהן ואי באין זרע קרוב ג' גפנים מיבעי ליה אלא משום דשמעי להו לב"ש ה' דשורה בזרעים קרובים אלא שהקלו ב' מכאן וב' מכאן אמרי להו אנן לא יהבינן אלא א' מכאן וא' מכאן וכן ב' כנגדן אלא דיהבינן זנב למעלה וזנב למטה:

זרע כנגד קרן הזוית. כלומר שזרע כנגד גפן שבקרן מערבית דרומית כיון דאותה גפן שבזוית משמשת לב' רוחות אסרינן ט' גפנים ה' לשורה שבדרום וד' לצד מערב חוץ מן הגפן של הזוית יש לאסור לב"ש כעין ד' והרי כאן ט' כזה # ולב"ה אוסר שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב מכאן וכו'. וקס"ד דהיינו ו' גפנים בין הכל כזה ולקמן מפ' לה ומוספינן עלה שתים אחרות עד ח' גפנים:

זרע כנגד הביניים שבקרן זוית. אז ליכא הנך ספיקי וכדפרישית ואע"ג דנגד הביניים קל הוא מ"מ יש לאסור לב"ש אלו ה' גפנים בשורה א' שהיא נגד שזרוע הזרע לאותו הרוח החיצון ובקרוב לתוך ד' אמות של הגפן מיירי ומ"מ מקילינן שאין אוסרין של שורת המערב:

על דעתיהו דב"ה. שתופס ב' שורות אוסר הג' שכנגד הירק כזה שקרובה אותה שורה לזריעה ושתים כנגדם ובשורה של נגד הירק שהיא החיצונה שם נתן הזנב וכולהו אחריני שרו ולא גרסינן הכא תרי זימני א' יוצאת זנב מכאן ור"ש נמי לא גריס ליה ובספר ישן אינו וראיה דאמרינן לעיל ד' כנגד השתים והזנב לא רמי ליה אלא לרוח החיצון שזרוע הירק לאותו הקו והכא נמי ג' כנגד ב' דשם יש מקום להוסיף הד' דהיינו זנב למטה וזנב למעלה וכאן אין מקום:

ששית אי זו היא. לעיל קאי אזרע ננד קרן זוית כננד גפן שבקרן דחמיר דמשמע דאין לה אלא שתי זנבות וד' הוה לן למיהב דהא לעיל כי זרע נגד האמצעית מחמרי ב"ה ואמרי ג' כנגד ג' לכל הצדדין דהיינו י"ג וכדפרישית דהוו להו שבע זנבות דאין לנו מקום מסויים לסיימן והכא נמי הששית דמחמרינן דיהבינן זנב לכאן וזנב לכאן וכי מסויימת היא שנתן אותה דוקא לצד החוץ הא לאו מסויימת הויא כיון דנגד הגפן זרע חמיר לן: ומשני דאיברא כגוונא דקמייתא הוא דיהבינן דהיינו שלישית שבראשונה ושנייה ושנייה שבשלישית דהוו להו ח' גפנים כזה דהוו להו ד' זנבות דכשאתה רואה השורות ממזרח למערב אתה אוסר בה השלישית שבראשונה וכן ג' בשורה שאצלה ומספק תאסור השנייה שבשורה שלישית דשמא שורות הכרם הן מצד דרום או לצד מערב ואין לנו לאסור התשיעית שיהא דומה חומרת ב"ה לחומרת ב"ש כדלעיל דלמר י"ג ולמר י"ג דהתם היה מקום להתפשט האיסור וכאן אין מקום להתפשט ולקמן ס"ל לר' יוחנן את רואה כאילו אחרת נטועה כאן ומשום דעד השתא לא איתאמרא ההיא דר' יוחנן משו"ה לא אסרינן הששית מדינא אלא משום ספק וכן לעיל בצורת י"ג ועוד דבעינן לאוקומה ככו"ע אפילו כשמואל דפליג עליה התם ולקמן מוכחינן ההיא דר' יוחנן ממתני' והילכתא היא וליכא למימר דהאי בעיא דששית אי זו היא קיימא אזרע נגד ביניים דמאן דכר שמה דששית נגד הביניים לא בב"ש לא בב"ה ועוד דקל הוא אלא ודאי כדאמרן: