פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ד:א:א
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 4:1:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 4:1:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →ב"ש אומרים כ"ד אמות. מפ' בסיפא דהאי שיעורא להתירא הוא וה"פ כ"ד אמות צריך שיהא בקרחת להתיר לזרוע באויר הפלגת הגפנים שמכאן ומכאן בהרחקת ד' אמות ולזרוע בנתים ואם פחות אסור לזרוע בה ואפילו טפח וטעמא דב"ש מפ' בגמ':
י"ו אמה. מפ' טעמא בפ' כל גגות כל ד' אמות דלהדי כרם עבודת הכרם נינהו דביני ביני אי איכא ד' אמות חשיבן ואי לא לא חשיבן ופירש"י ז"ל לפי שיש כרם מכאן ומכאן צריך להרחיק ולתת ד' אמות לכרם לכל צד לעבודתו כמלא בקר וכליו שהיו חורשין בשוורים ואם נשארות ח' אמות באמצע שאם באת לחלקן לכאן ולכאן יש ד' אמות לכל חלק חשיבי ולא בטלי ולא אתי כרם דהאי גיסא ומבטל פלגא וכרם דהאי גיסא ומבטל פלגא:
מחול הכרם. סביב הכרם כמו מחולות וכמו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים:
וב"ה אומרים י"ב אמה. מפ' טעמא בפ' כל גגות כל ד' אמות דלהדי גדר כיון דלא מזדרען אפקורי מפקר להו דביני ביני אי איכא ד' אמות חשיבן ואי לא לא חשיבן וטעמא דהא בעינן ד' אמות לעבודת הכרם וכיון דצריך לו הוי כרם גופיה וארבע דלהדי כותל כיון דלא מזדרען משום דמקלקל ליה לכותל של אבנים שהמחרישה מעלה עפר תיחוח והכותל נופל כשאין תחתיו עפר חזק ואפקורי מפקר להו לגבי גדר ולא מצטרכי בהדי האי דפייש לאחשובינהו דלא ליבטלי לגבי כרם:
שחרב מאמצעו. שהיו בו גפנים כבר ונטלן ומשו"ה הוא דאחמור בה ולמעוטי כשהיה תחלת נטיעתו כך:
אם אין שם שש עשרה אמה. סתמא כבה:
היו שם י"ו אמה נותנין לו עבודתו. ד' אמות לכל צד:
וזורע את המותר. ובתוספתא מפ' ומייתי לה בגמ' דהיינו בכרם גדול כל כך דאחר שנחרב באמצעו נשארו ד' כרמים של שתים כנגד שתים וא' וכו' דהוי שיעור כרם לכל ד' רוחות ובגמ' מפ' שיעוריה:
בין כרם לגדר. סתם גדר של אבנים הוא ובגמ' מרבינן ואפילו פסין ואפילו קש:
אלא גדר הכרם. ואפילו אין שם אלא שש אמות מרחיק ד' אמות וזורע את המותר:
בין שני כרמים. דס"ל לר' יהודה דנעשה כקרחת תוך הכרם וההוא הוא דבעי י"ב אמה ובגמ' מפרש לה:
אי זהו גדר וכו'. אמתני' דלעיל ודפ' כל סאה קאי דתנן בפ' כל סאה דגדר מקל דזה סומך לו זרעים מכאן וכו' ותנן התם דשיעורו עשרה להקל והכא קתני דלעשות מחול כשאין י"ב דשיעורו עשרה להחמיר דתופס כל מה שבתוכו ולפנים ואכלהו קאמר דיש פרטים אחרים דמהנו בגדר כגון לבוד וכגון פרוץ מרובה על העומד ועומד מרובה וכו' וכל הני בבי מהנו בין להקל בין להחמיר, להקל תולה לו, ולהחמיר לפנים הימנו והכי איתא בתוספתא ומייתי לה בפ' כל גגות יש במחיצות הכרם להקל ולהחמיר כיצד כרם הנטוע עד עיקר המחיצה זורע מעיקר המחיצה ואילך שאילו אין שם מחיצה מרחיק ד' אמות וזורע וזהו מחיצת הכרם להקל, ולהחמיר כיצד היה משוך הכרם מן הכותל י"א אמה לא יביא זרע לשם שאלמלא אין שם מחיצה מרחיק ד' אמות וזורע וזהו מחיצת הכרם להחמיר ופי' רש"י ז"ל להקל ולהחמיר פעמים שהמחיצה מתרת לענין כלאים ופעמים שהיא אוסרת עד עיקר המחיצה כלומר עד יסוד המחיצה סמוך דבוק למחיצה, היה משוך הכרם היה רחוק מן הגדר י"א אמה וכ"ש פחות לא יביא זרע בין כרם לגדר משום מחול ע"כ. ומתני' מוכח' נמי דלהקל נמי מיתנייא דקתני סיפ' גדר שנפרץ עד עשר אמות הרי הוא כפתח והיינו דמותר לזרוע חוצה לו עד סמוך לו דפתח אהני כמחיצה בין לענין שבת בין לענין כלאים ואין לפ' דאסור לזרוע לפנים קאמר אם אין מן הפתח ולכרם י"ב דקתני בהדה יתר מכאן כנגד הפרצה אסור והיינו תוצה לו א"כ כי קתני הרי הוא כפתח חוצה לו מיתנייא ולהקל ונראה דמ"מ חילוק יש בין מחיצה דלהקל למתיצה להחמיר דלהקל בעינן מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה ולהחמיר לא בעינן אלא אפילו קנה ואפילו קשין כדאסיקנא לעיל. ויש מי שפי' דלהחמיר הוא דקא אתי לפרושי ואינו נכון: