פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ג:ו:ג

מהו ליתן עבודה לראשון. לר' ישמעאל מיבעיא ליה כיון דאשכחן דלר' ישמעאל דלועין חמירי מגפן יחידית או משורה יחידית כדתנן במתני' א"כ קולא דמשמע לעיל דקילי דלועין דדוקא בין שדה דלועין לשדה דלועין הוא דאית להו שיעור לעבודה דהיינו הפלגה דמביא זרע כותיה אבל לצד החוץ דהיינו אם הדלועים ראשונים כלומר שאינו רוצה ליטע עוד דלועין שניים באותה בקעה אפשר דמותר ליגע הזריעה אצלם ובהפסקה כל דהו סגי כדתנן לעיל דלא בעי שיעור לאפסוקי שדה א' דפול המצרי אצל שדה ראשון דדלועין ועוד דכלהו בבי לא תני אלא שדה של דלועין בתוך וכו'. אבל אי לא הוו תוך אלא אצל פשיטא דשרי ולא בעינן שיעורא בזרע השני שזורע עתה אלא דמותר ליגע הזריעה אצל הדלועין בלא שיעור מה שאין כן גבי כרם דגם אל כרם ראשון צריך עבודה שלא לזרוע שם ד' אמות ואפילו אינו עושה עוד כרם דאין היתר גבי כרם אלא או בגדר או בחריץ או בצורת פתח והיינו לרבנן אבל לר' ישמעאל דחמירא שורה יחידית דדלועין יותר משורה יחידית דגפנים גם בזה נחמרינן דאע"ג דלא בעי להפסיק חברתה בשדה אחר אלא דאיהי ראשונה כי בא לזרוע אצלה שדה אחר מיבעיא לה עבודה כמו גבי כרם דנותנין לו עבודה לכרם ראשון ואין לסמוך אצלו זולת בהפסקה דשדה בור ד' אמות כדאיתא לקמן:

מהו לזרוע בין הגומות. הא נמי בעי אליבא דר' ישמעאל הקרחת שבין העלין של הדלועין מי שרי לזרוע שם זרע אחר או דילמא דבעינן בה שיעור לקרחת כמו גבי כרם:

בין הגומא. הוי אותו קרחת הנמצא בין עלי הדלועין דדרכן לימשך על פני הארץ וליאחז עלה אצל עלה והמקום שאין גלוי קרוי גַוְמָא עצמה דגרסינן במס' מעשרות אמר שמואל דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגַוְמָא אסורה דאפילו אותה שבגומא אסורים גַוְמָא אינו לשון חפירה אלא לשון שריגים. תרגום קנה וסוף קני וגמא:

אסור לזרוע בין הגפנים. אע"ג דאיכא שיעורא מן העיקר בעינן י"ו אמה לקרחת דאמצע הכרם כדתנן לקמן פ' קרחת: