פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:ח:ד
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 2:8:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 2:8:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →כן אית לי קל במרובע. ודי ברוחב ששה ואורך ששה וכ"ש דמודי דסגי באורך בית רובע ורוחב שש וכדפרישנא במתני':
אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה. אורך דבית רובע ורוחב של ערוגה. ויש לשאול מאי שנא הכא דתני רוחב ששה ומאי שנא גבי חרדל וחריע דגרסינן תניא מותר לאדם לזרוע בתוך שדהו שורה של חרדל וחריע ובלבד שיעשה אורך השורה עשר אמות ומחצה על רוחב מילואו ופי' מלואו של החרדל וגבי ירק בירק תנן פ' ערוגה אורך השורה ששה טפחים ורוחב מילואו של הירק שבא לזרוע כדרך שמתפשטין עליו. ונראה דמשמע ודאי דשיעורא דרחב ששה דקאמר הכא קולא היא דכ"ש דשרי בשורה דאריכא וקטינא ורוחב מלואו אלא מתני' ברוצה במרובע ור' אליעזר קא בעי לאקשויי לרבנן משורה דרויחא דדמיא למרובע נקיט הכי אבל שורה דאריכא וקטינא כ"ש דשריא טפי והיינו דקאמר מתיב ר' אליעזר לרבנין כי היכי דאית לכו קל בשורה וכו' כלומר אי ס"ד דלא מיתניא שיעור בשדה ירק בששה רחב גבי תבואה היאך אתם מקלים באורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה והא הכא לאו שורה הויא ולא מרובע שוה הויא אלא מאי אית לכו למימר שיעור שדה הויא וה"נ לדידי במרובע שיעור שדה הויא ועד כאן לא פליגי אלא משום דרויחא ומרובעא דאילו דמיא לשורה כי אורחה לא הוו פליגי עליה ועוד דהיינו טעמא דרבנן דשרו דכיון דארוכה עשר אמות ומחצה דין שורה דיינינן בה ואע"ג דרויחא והתם בפ' ערוגה בתלם מיירי באורך ו' סגי אי הכי גבי חרדל נמי נימא הכי ואמאי לא שרינן אלא במלואו ותו לא וי"ל דשאני חרדל דחמיר דאין מקיפין בו התבואה וגם אסרו שיקיפוהו כדתנן ומשו"ה לא אקילו אלא ברוחב מלואו מה שאין כן גבי ירק דשרי להקיף בו התבואה הילכך שרינן בסמיכה דרגא אחרינא דאפילו לאו כדרך שורה דעלמא אלא דרויחא שרי. ובשדה ירק דארכו ששה בעינן אורך שורה ששה כדתנן בפ' ערוגה וגבי תבואה דאורך השדה בית רובע בעינן אורך השורה בית רובע. אבל קשה דהתינח לר' אלעזר דאמר התם דתוך שדהו דקתני גבי חרדל שדה תבואה היא ודוקא בשדה קטנה דאורחה לחלקה מותר אבל בשדה גדולה דלאו אורחה לחלקה אסור שפיר אלא לר' יוחנן דאמר דבתוך שדהו דקתני שדה ירק היא מאי איכא למימר וי"ל דחרדל דמי לתבואה ודמי לירק דמי לירק דחישב עליו לירק ירקו חייב במעשר כדאיתא בפ' הכובש במס' מעשרות ודמי לתבואה דתנן בפ' ערוגה כל מיני זרעים אין זורעין בערוגה וכל מיני ירקות זורעין בערוגה וגרסינן עלה בגמ' חרדל מין זרעים ואע"פ שזרעי לירק אין זורעין אותו על גבי תלם ערוגה וכ"ש תוך הערוגה הילכך דמי לזרע תבואה לגבי אורך דבעינן אורך בית רובע ולגבי רוחב בעינן שורה דאריכא וקטינא דוקא. ונ"ל דלא מקילי רבנן כדאית להו ור' אליעזר כדאית ליה אלא בתבואה בתחלה וירק לבסוף דס"ל כיון דירק כל יומא שלפי מיניה לאו מקיים בכלאים הוא אבל ירק בתחלה ותבואה לבסוף בתבואה לא גמירי אלא שדה כדרכו אי שורה כדרכה וכיון דחרדל דנו ביה דין תבואה או דין קטנית לא אקילו ביה שורה דרויחא אלא שורה כדרכה ואורך של תבואה וירק בירק דכך שלפי מהאי כמו מהאי וכך מקיים שייך בזה כמו בזה לא אקילו בשורתו ולומר רחבו ג' ואורך ו' דסגי אלא ברוחב מילואו דוקא או דוקא שדה ירק אצל שדה ירק זה ו' על ו' וזה ו' על ו' ותו לא מידי כן נ"ל יישוב שורש שמועות הללו:
אינו זורע לתוכה אלא מין וכו'. דלא תימא כיון דיש לה רוחב ו' כערוגה ניתיב לה דינא דערוגה דזורעין בה חמשה זרעונין דהיינו חמשה מיני ירק אפ"ה אינו זורע אלא מין אחד דהך שורה של ירק בין שתי שדות של תבואה היא וכיון דבעינן דלהוי ארוכה לית בה דינה דערוגה:
ומודי ר' יוחנן כשהן שבעה. ברוחב ובאורך י' אמות ומחצה:
זורע טפח. דרוחב דהיינו שיעור מלואו דירק גבי שורה טפח דכיון דשורה ארוכה היא של עשר אמה ומחצה טפי שפיר דבהאי גוונא שרי בכל מקום. ותניא בתוספתא שורה של ירק בירק אורך ו' טפחים ורוחב מילואו ואידך ששה בפני עצמן הן הילכך זורע האי טפח של סוף השורה מין אחר וסומך לטפח של ראש השורה מין אחר אידך ה' שדינן להו הכא או הכא ולא מקילינן לחתוך כל הששה לשש שורות דמתערבא שורה עם שורה והויא שדה ירק ואין שדה ירק פחות מששה טפחים כדתנן במתני' הילכך זורעין לכלהו חמש ממין של ראש או ממין של סוף וכדפרשינן לעיל לר' יוחנן גבי בית רובע ומחצה בין התבואה: כן מצאתי בכל הספרים מן מה דר' זעירא מותיב על דר' יוחנן תמן נותיב. ולא מצאתי יותר ונ"ל שהלשון קצר ובטעות וכך היא הגירסא מן מה דר' זעירא מותיב על דר' יוחנן תמן נותיב ליה הכא כלומר ופתרין ליה כדפתר והכי פירושא דלעיל גבי מתני' דשלו חטים ושל חבירו וכו' אמר ר' יוחנן מי שיש לו בית רובע וכל שהוא אינו זורע לתוכו אלא מין א' בלבד ופרכינן עליה מברייתא דהיו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים מותר להביא בנתים וכו' אלמא דאי לא מצינן לממשכיה בהדי האיך משכינן ליה בהדי האיך וה"נ האי מין ירק לעולם משכינן ליה בהדי שורת ירק כיון דאשכחן ערוגת ירק ה' מיני ירק ותרצינן לה לעיל דר' אליעזר בן יעקב היא וה"נ הכא וצ"ל דההוא תירוצא דר' זעירא תריץ לה ועוד יש ליישב הגירסא דהך מימרא דר' זעירא דמודי ר' יוחנן בשהיו ז' דאמרן לא אמר לה בהדיא אלא מכלל ההיא מימרא דר' זעירא דהתם איתמרא: