פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:ה:א
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 2:5:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 2:5:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →ראש תור חטים. זוית השדה נכנס שם דדומה לראשו של עוף ששמו תור כזה $:
מותר. דניכר הוא דמשיך בהדי שדה חטים:
מותר לו לסמוך מאותו המין. כלומר בעל החטים מותר לסמוך לשדה חברו ולזרוע שם ממין שדה חברו ואינו כלאים עם חטים הזרועין במקצת שדהו מפני שנראה כסוף שדה חברו ולישנא דמתני' דייק דתנן ושל חברו מין אחר מותר לסמוך לו מאותו המין וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג וז"ל ולא עוד אלא אפילו זרע בתוך שדהו שעורים סמוך לחטים ומשך זרע השעורים עד שסמכו לשדה חברו שהיא זרועה שעורים הרי זה מותר מפני שנראין השעורים שבתוך שדהו שהן סוף שדה חברו וכתב הרב ז"ל דטעמא שלא נאמר הארץ לא תזרע כלאים אלא שדך לא תזרע וכו' ע"כ והשיג עליו הראב"ד ז"ל ואמר לי נראה מן הגמ' ומן המשנה שאין מותר לעשות כן לכתחלה אלא לדעת ר"ש דאמר אין אדם חובש דבר שאינו שלו אבל לרבנן אינו רשאי לחבוש אבל למ"ד מותר להמשיך בשדות זרועות וכן המשנה בשדות זרועות היא שנוייה ובהמשכה כשבתחלה בהיתר נזרעו ולבסוף נראין כסוף שדהו ע"כ. ולי נראה דכיון דטעמא משום דמשיך האי זרע בהדי אידך שדה אפילו לכתחלה נמי שרי לסמוך דתנן היינו שזורע בסוף שדהו סמוך לשדה חברו והכי איתא בתוספתא בהדיא דתניא התם היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים היה חורש ומכניס חטים לתוך שדה שעורים או שעורים לתוך שדה חטים מותר שהחטים נראות כסוף שדה לחטים ושעורים נראות כסוף שדה לשעורים ע"כ. ונראה דמיירי דאינו עשוי ראש תור אלא צלעות ישרות ואשמעינן דמשכינן ליה בהדי שדה חברו:
לסמוך לו תלם של פשתן. דהיינו לזרוע תלם א' של פשתן בסוף שדהו סמוך לשדה חברו ולא של מין אחר ואע"ג דשורה קילא דוקא פשתן הוא דשרי משום דהפשתן מוכיח שבא לבדוק שדהו אם ראויה לזרוע בה פשתן לשנה הבאה ולאו מקיים הוא משום דמזיק התבואה ומכחישה ובתוספתא מפ' דהאי תלם של פשתן לא שרי בסוף השדה אלא דוקא שיהא מפולש מראש השדה ועד סופו: