פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:א:יא
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 2:1:11 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 2:1:11) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →סאה חולקת ביניהון. נראה לי דר' חנינא ור' אבין פליגי אאמוראי דלעיל ופירושו כן זריעת בית סאה חולקת לפניך הדרכים ומבררת לכולהו שיעורין דיש להחמיר ויש להקל כענין דקאמר ר"ש גבי צירוף לעיל שלא תטעה שכאשר ידעת השיעור לזרוע בית סאה של זה המרובה שנפל בו התערובת כמה הוא ושל זה הנופל בי בית סאה שלו כמה הוא אזי תוכל לדעת בית רובע של הנופל דהיינו א' מכ"ד אימת להקל ואימת להחמיר ולא תשתבש לעולם דלעולם בתר מין הנופל והמתערב אזלינן:
כיצד רובע סאה אוסר בג' קבין. היינו להקל ורובע ג' קבין אוסר בסאה היינו להחמיר כיצד רובע סאה אוסר בג' קבין להקל היה הנופל מין שצריך ממנו סאה לבית סאה דבית רובע היינו א' מכ"ד שלו הוא לוג ונתערב במין המרובה שרוצה לזרוע ששלשת קבין שיעורו לבית סאה דאמרינן לעיל דמין של ג' קבין נכנסו בכלל קטנית וא' מכ"ד שלו הוא חצי לוג והיה חסר חצי לוג מהן צריך לוג ממין האחר כדי שיהא חייב למעט דבתר מין המתערב אזלינן דהיינו קולא:
ורובע ג' קבין אוסר בסאה. כגון מין של ג' קבין לבית סאה דהיינו חרדל דבית רובע שלו מספיק בחצי לוג דהיינו א' מכ"ד שלו שיעורו לאסור בסאה תבואה שרוצה לזרוע דשיעורה סאה לסאה אם היה הסאה חסר רובע קב סגי לה מחרדל לאוסרה בחצי לוג דבתר מין המתערב אזלינן ולהחמיר:
רובע סאה אוסר בט' קבין. כגון מין של סאה לבית סאה ששיעורו הוא לוג שנתערב במין של ט' קבין לבית סאה דחסר ממנו לוג ומחצה דהוא א' מכ"ד שלו סגי מין של סאה לאוסרו בלוג ולהחמיר:
רובע ט' קבין אוסר בסאה. ס"ל כמ"ד עד ח' דאילו ט' להקל הוי וא"כ מין של ט' קבין של בית רובע שהוא א' מכ"ד שלו הוי לוג ומחצה שנתערב בסאה תבואה חסר לוג כדי לאסרו בעינן לוג ומחצה להקל דבתר מין המתערב אזלינן:
ג' רבעים של פשתן אוסרים בסאה. זהו שיעורו של א' מכ"ד בנופל לבית סאה דתנן במתני' כדמפרש ואזיל אתר דזרע רובע דחטים זרע תלתא רובעים דכיתן כדפרישית במתני' וטעמא משום דעולה יחידי. ולענין הלכה קי"ל כר"ש אע"ג דאין הלכה כר"ש במה שאמר אין שני מינין מצטרפין להחמיר אפשר דהלכה כמותו במה שהחמיר דלהקל אין מצטרפין דתנן כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל דאין מצטרפין ולא כך פסק רמב"ם ז"ל בפ' שני. ולענין אם מצטרפין שני מינין דצריך למעט קיי"ל כרבנן בתראי דבעינן שיהו כלאים בסאה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר ולא קי"ל כר' יוסי דאמר יבור אלא כסתם מתני' דתנן ימעט. ולענין ג' קבין קי"ל כסתמא דתלמודא לעיל ולא מפלגינן בין אם הוא נופל או הוא מין המרובה דלעולם ג' קבין דיינינן בהו כחטים ולית לן דר' אבין ור' חנינא בהא דקיי"ל דח' וט' דיינינן בהו להחמיר אבל י' דיינינן ביה כפשתן דט' וי' מצטרפין: