פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ח:ג
Sirilio on Yerushalmi Demai 7:8:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 7:8:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →של מעשר טבל טהור. מעשר טבול לתרומת מעשר וטהור ואין ידוע לו אי זו חבית טהורה ואי זו חבית טמאה:
נוטל מזו כדי תרומת מעשר. נוטל מחבית א' בלגין זה כדי תרומת מעשר של שתיהן וכן באחר נמצא מפריש מן הטהור על הטהור ועל הטמא דסבירא לן כר' אליעזר בפרק ב' דמס' תרומות דאמר תורמין מן הטהור על הטמא לכתחלה ושתי חביות מתוקנות:
וטובל ושותה דברי ר'. כשירצה לשתות התרומת מעשר של לגין זו טובל גופו במקוה תחלה ושותה וכן בלגין שני נמי טובל גופו תחלה ושותה כדמפ' דדילמא ישתה משקין טמאים תחלה ונפסל גופו מלשתות שוב תרומה וזו אחת מי"ח דבר כדאיתא בפ"ק דמסכת שבת ובשביל שלא יטעה בלגין שני גזר נמי בלגין ראשון וכשיבא לאכול תרומה פשיטא דטובל תחלה דכבר למוד לטבול תחלה קודם אכילת תרומה:
אינו טובל אלא בסוף. כדמפרש בתוספתא שותה מזה וטובל ושותה מזה וטובל וטעמא כדלקמן:
שמא שתה משקין טמאין תחלה. כדפרישית דנפסל גופו לשתות לגין שני וגזר לגין ראשון אטו לגין שני:
שמא שתה משקין טמאים לבסוף. ויבוא אח"כ לאכול בתרומה ונפסל גופו לכך צריך טבילה אחר לגין שני וגזרינן אחר לגין ראשון אטו אחר לגין שני:
שהוא אסור לאכול. אפילו ספק תרומה דהא מי"ח דבר הוא:
ספק משקין כל טמא מודו שהוא מותר. דלא גזור אספק משקין טמאים כדתנן בפ"ד דמס' טהרות אלו ספקות שטיהרו חכמים וכו' ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור ספק משקין ליטמא טמא כיצד היתה ככר טמאה בידו ופשטה לבין המשקין טהורים ספק נגע ספק לא נגע ספקו טמא לטמא אחרום טהור כיצד היתה מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין הככרות טהורים ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור ע"כ וה"ג לטמא אחרים הוא וספק משקין הוא שאינו יודע הי ניהו לגין יין טמא לפסול גופו ומאי טעמא דר' אלעזר בר' שמעון דחייש לאכילת תרומה דאחר שתיית הלגינין דבשלמא בלגינין עצמן ניחא דאיכא למימר כיון שהן בעינייהו לא מקילינן כולי האי אבל אחר שאינן בעולם ספק משקין הוא:
ומשני מאחר שע"י זה וע"י זה נתבררה הטומאה וכו'. כלומר לא דמי לספק משקין דכיון דשתה שתיהן ודאי שתה משקין טמאים ונפסל גופו ודמי להא דאמרינן בפ"ק דפסחים באו שניהן לשאול בבת א' חייבין:
שלא יבוא לידי רביעית. אם אתה אומר שלא יטבול אלא עד שישתה שיהא טמא יבוא להפקיע תקנתא דרבנן ויאמר אני אשתנו פחות פחות מרביעית דלא גזור בטומאת משקין לפסול את הגוף אלא ברביעית כדאיתא בכריתות פ' אמרו לו ויאמר לא אבוא לידי רביעית ודילמא אתי ולהכי תקון דליטבול בראשונה:
בשותה פחות מרביעית. כלומר וכ"ת דסבר ששותה פחות פחות מרביעית דסבר דלא טעי ולא יבא וכו':
ופריך ולית ליה לר' אלעזר וכו'. בתמיה הא ודאי קא חייש דילמא אתי לאפקועי תקנתא דרבנן דאי לא אמאי טביל לבסוף:
ומסיק מחוורתא כדשניין מעיקרא דר' חשש שמא שתה משקין טמאין בתחלה וגזרינן לגין ראשון אטו לגין שני: ור"א בר' שמעון חייש שמא שתה משקים טמאים לבסוף. ויאכל אח"כ תרומה לכך אחר שתייה לעולם יטבול דהא טהור לאכול אח"כ תרומה בטהרה
הדרן עלך המזמן וסליקא לה מסכת דמאי בס"ד וזכינו לסיים המסכתא בטהרה ת"ל הקדוש והטהור׃