פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ה:ח:ז

הלכה כר"ש. דיש קנין לגוי ופטור אפילו מדרבנן דפליג אדר' יוחנן דאמר לעיל מודי ר"ש דמפריש מעשרותיו מתקנתא דרבנן ולא מדאורייתא ואסיקנא בדאמרחינהו גוי קאמר כדאיתא בפ' מאכילין:

דלא כן מה אנן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש. בתמיה דלבני מערבא פשיטא להו דהלכה כר"ש לגבי ר"מ דגר' בפ' התורם קישות ר"מ ור"ש הלכה כר"ש:

ומשני אלא בגין דתני א"ר שמעון שזורי וכו' פירות טבולים. טבל ודאי וההיא דהקומץ רבא היינו טבל דמאי שנתערב בחולין ומשו"ה א"ל קח מן השוק דהוי מן הפיטור על הפיטור דבטל ברוב אבל מן הגוי לא דהוי ודאי כדאמר הכא ולא פליגאן:

כלקביל תרי. כנגד תרי תר' ירושלמי מול בית פטור כלקביל:

בפירותי. מתוקנים וקסבר אין בילה אלא ליין ושמן והיכי אתקן להו וצריך פרנסה ממקום אחר וקאמר ליה:

צא וקח מן הגוי. לר' אלעזר לסתמא דתלמודא דלעיל ולתלמודא דידן אף שמירחן גוי:

ועשר עילהן. וקסבר כר' מאיר דאין קנין לגוי כדלעיל:

ותני עלה ר' יהודה ור"ש אומרים יש קנין לגוי בא"י. והוי מן הפיטור על החיוב ואינו מועיל אלא ליקח טבלים מישראל:

דלא תסבור מימר תרי כלקבל תרי אינון. שנים כנגד שנים דהא איכא ר' טרפון דקאי כר"מ: