פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ה:ג:ג

ור' יהודה אוסר בחלה. בתמיה כדמפ' ולא אצלו היא נטבלת:

ומשני אלא בשואל שאור טמא לעשות עיסתו. וכיון דלא חייש אשאור טמא חשוד נמי בחלה דם"ל אסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל כדאיתא במס' ע"ז:

ופריך ולא אצלו היא בטבלת. ואפילו נימא דשאור מתוקן נתן חשיב כשל טבל כדתנן במס' חלה דשאור בטל לגבי עיסה ולא מיחייב חבר הלוקח לאפרושי מכל ככר חלה:

ומשני אלא בשואל ככר טמא למלות התנור. דהא ככר בעיניה הוא וחיישינן דכל ככר וככר הך הוא:

ופריך ומעשר מכל ככר וככר. כלומר ומשו"ה מפריש חלה מכל ככר וככר והא אצלו וכו' וככר דשייל לא חיישינן ליה דלדידיה גופיה חשבינן ליה טבל דבטל הוי דיבש ביבש הוא וכדאמרן:

אלא כר' יוחנן. דמשני מתני' דלעיל בעושה בטומאה וכיון דחשיד אהך חשיד נמי אחלה וכדלעיל:

ואלא. ואם לא ישר בעיניך אוקי לה:

כר' אלעזר דר' אלעזר אמר כאן וכאן בעושה בטהרה. ומתני' דפ"ק דשריא היינו בדקה:

אלא תמן במתארח אצלו וכו' וכאן עושה וכו'. וכיון דעושה לרבים טריד ואפשר דמזו תרם ומזו לא תרם:

ור' יודן. משני דבעושה בטומאה קיימינן ואצלו היא נטבלת ור' יהודה גבי חלה מודי לר"ש אלא גבי תרומת מעשר לחוד הוא דקמפלגי דר' יהודה סבר דשרי:

מן התנור על התנור. כלומר היכא דשניהן של היוה או שניהם של אמש ואפילו משני תנורים. כלומר משני דפוסים שרי מזה על זה כר' מאיר דלא חייש אדפוסים ולא אסר אלא משל היום על של אמש ומשל אמש על של היום ואפילו הוו דפוס אחד מטעם שאני אומר:

ור' שמעון סבר. כיון דשני תנורים הן דהיינו שני דפוסים אפילו משל יום על של יום אסור דודאי מתרי גברי זבין את התבואה ועשה מה שקנה מזה בדפוס אחד ומה שקנה מזה בדפוס אחר אבל בחלה לא פליגי אלא מודו לר' יהודה דכיון דאצלו היא נטבלת אפילו משל אמש בשל היום ואפילו משני דפוסים שרי כר' מאיר וכן פירש רבנו שמשון ז"ל: