פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ה:א:ד

תנינן חלה בין ראשון לשני. קשה להו לאמוראי דלעיל דמפרשי מתני' דחלה היא מתוקנת ממעשרות ומקדים לה מתני' קמי מ"ש היכי מקדים חלה למ"ש דהא מ"ש מיחייב מכי נתמרח ואילו חלה לא מיחייב עד גלגול עיסה:

אין בה משום בל תאחר. דקסבר דכיון דחלה מיקריא ראשית לית בה משום לא תאחר ומצי מקדים לה:

אין משנה אמורה על הסדר. ותני מ"ש בצפונו או בדרומו והשאר חלה:

ופריך תלמודא מאי קושיא והא מתני' בדמאי מוקי לה ר' יוחנן לעיל דבעושה בטומאה מוקי לה וגבי דמאי תנן בפ"ק דאין בכך כלום ור' חייא בש"ר יוחנן סבר בפרק קמא דלכתחילה בדמאי מותר להקדים שני לראשון ומשני כיני בדמאי אנן קיימינן:

תני ר' חייא וכו'. כלומר איברא ודאי דמתני' בדמאי מיתנייא וכי איתמר דר' יונה ודר' יוסי על ברייתא דר' חייא איתמר דתני ר' חייא אף בודאי דמקדים חלה למעשר שני ולקמן מייתי לה דקאמר דנוטל אחד מעשרים וקסבר ר' יונה דהכי קאמר דאף בודאי מצי מקדים חלה למעשר שני וטעמא דאין בה משום בל תאחר דכיון דכתיב בה ראשית מצי לאקדומה ראשונה:

אין משנה זו. דר' חייא:

אמורה על הסדר. דמקדים חלה למעשר שני וכדלקמן ולא אתא לאשמועינן אלא כמה עולה החשבון של טבל שיש בו כל מצותיו היכי מפרישן כאחת וקאמר חמש ממאה:

אלא תקדים חלה לראשון. אדר' יונה פריך דאמר על ברייתא דתני ר' חייא דאף בודאי טבל אין בחלה משום בל תאחר וברייתא כפשטה היא ודוקא קתני לה אי הכי ליקדמה לחלה קודם למ"ר ואמאי אקדים ראשון ותרומתו לחלה:

ומשני דהתנא נזהר דאי אקדים חלה לראשון תהא החלה חייבת במעשרות:

שכל דבר הקודם. מדינא לחברו השני הוא מחוייב בהכשרו של ראשון וא"כ אם הקדים השני מחוייב בהכשר הראשון כיצד התורה אמרה תרומה תקדום לראשון הרי שהראשון צריך שיהא מוכשר ומתוקן מן התרומה ואם הקדים הראשון לתרומה גם אם הפריש התרומה אחר כך צריך לעשר שיעור המעשר ולהפריש גם עליו תרומה:

ומעשרות לא יהו חייבין בחלה. אינן מחוייבין להיות אחרונים לה משו"ה אקדים ראשון לחלה:

תרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה. אע"ג דבדין הפריש דתרומה קדמה כיון דבהפרשת חלה צריך לברך להפריש תרומה כמו שכתב רב אחא גאון ורש"י ז"ל והראב"ד ז"ל טעי בין תרומה לחלה ששניהם שם חד וגזור בהקדמת תרומה אטו הקדמת חלה מה שאין כן גבי מעשר דליכא למיטעי וכדאמרן:

ולמה קדם ראשון מפני וכו'. ר' חייא מאי שנא דאקדים ראשון ותרומתו מקמי חלה:

מפני שקדם לגרן. שחל חיובו בגרן בחטים קודם חיוב חלה דחלה לא חיילח אלא אחר גלגול עיסה:

אי הכי שני נמי. הרי קדמו לגרן ואמאי תני שני בתר חלה והרי החלה מחוייבת בשנייה:

שתקדום חלה לכל. דחלה נוהגת בעיסת שביעית ואילו מעשרות לא נהגי בה: