פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ג:ב:ד

נוטל מן העליון. לשון ירושלמי הוא דלעלין קרי עליון ולא חשיבי וכדלעיל הילכך אין בהן משום גזל כדמייתי עובדא דר' אלעזר ששאל להביא לו מן הגדר קסם לחצות בו שיניו דאין דרך להקפיד עליו ובעלין נמי אין דרך להקפיד בהן ועוד שדבר מועט הוא דאין להפריש אלא מ"ש ותרומת מעשר:

אזיל סייגא דגברא. הלך הסייג של האיש דכולי עלמא שקלי מיניה ואזלי:

מוביל דקיסין. משוי של עצים:

לאו דר' זעירא כשר כל כן. כלו' לא אמר ר' זעירא זה בשביל שהיה מדת פרישותו כל כך שלא לקחת קסם מן הגדר דהא בעינן תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם ואין דרך לבא לחששא זו לומר שכל אדם יעשה כן אלא להודיע לתלמידים בדברים שהיצר תאב כגון ליטול פרי קטן מסל מלא פירות לפי שכל אדם יעשה כן וילך הסל להפקר:

ר' אבהו בש"ר יוחנן וכו'. מפ' למתני' כחזקיה דמחוסר קאמר אלא בתיקון פליג עליה דחזקיה שיתן דמי האחת מהן דמי המעשר ומתקן: