פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ב:ג:ד

כל הבא. לפנינו להחזיקו בחבר:

צריך לקבל עליו. דברי חברות המפורשין במשנתנו ובתוספתא ובפ' עד כמה מפרש שצריך שיקבל עליו בפני ג' חברים פרושים המוחזקין אלינו בחזקת חברים:

שכבר קבל עליו. מעצמו ואין צריך לבדוק אחריו דכיון דמלמד תורה ברבים מיזהיר:

והוא שקבל עליו. דדוקא דקבל ג"כ בפני שלשה:

ור' יוסי. מקשי אי הכי למה לי חבר שיושב בישיבה ומאי אהני ליה ישיבתו אפילו ע"ה נמי אי מקבל נאמן אלא דבסתמא מיירי:

ור' אילא סבר דאפילו זקן ויושב בישיבה בעי קבלה אלא דלא בעי בדיקה ואם נוהג בצינעא בתוך ביתו דמסתמא לא גניב דעת הבריות כדאמרינן בפ' דעד כמה:

נשייא חזיין ליה. בתו של ר' ינאי אפילו לאחר מיתתו היו למדין החכמים ממנהג ביתו וכשהיו רואין בני ביתו לריש לקיש כשנכנס לבית היו בורחין ממנו שלא יגע בבגדיו כסבורין דאע"ג שיושב בישיבה מסתמא לא מזדהיר ובגדיו טמאים כדתנן במתני' ולא מארחו אצלו בכסותו:

אבא לכון בביתא. אב זקן יש לכם בבית דהוא ר' ינאי המלמד לכם זה דאנא ע"ה אצל טהרות ואיני פורש עצמי מטומאה ויפה אתם עושים אלמא דאע"ג דיושב בישיבה לא מזדהיר אלא א"כ קיבל והיינו כר' אילא: