פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ב:א:כא

אשפלא דקפלוטין. קופה שמוציאין בה זבל ומשמע במס' אהילות פ"ח דכולה מלאה נקבים דקא מדמי לה למסכת פרוסה ולסריגי חלונות ולסריגי מטה ואין ראוי להוליך בהן משוי לו למקום רחוק:

קפלוטין. כרישין שיש להו ראש:

שאל לר' יוחנן. מהו דאסירי משום ספיחין דשמטה היתה אותה שנה וזה האיש המביא קפלוטין היה מקום מעמדו שהיה משאו ומתנו בעירו של ר' יצחק בר טבלאי דשריא ומקומו דהיינו מקום אשתו ובניו היה מעולי בבל א"נ מבית שאן ואמרינן לעיל דקפלוטות אסורות בה ומספקא ליה בתר מאן שדינן ליה כדמוכח לקמן:

לחנניה בר שמואל דתנייתה. ששניתיה לו:

חד אמר אחר מקומו. אזלינן ואסירי:

אחר מעמדו. כדמפרש ואזיל דסתם משפנות אין דרך להביא בהן משא ממקום רחוק ומכאן הן:

והורה לי. כשבא מעשה אצלי ושאלתי לר' יוחנן הלכה כדברי מי והורה לי ר' יוחנן כר' אלעזר בר שמעון לקולא:

באילין אפשלתא. דאין דרך להביא בהן משא ממקום רחוק:

אחר מקומו. כלומר וודאי לא יורה בזה אלא כדברי עצמו:

ר' וחברו הלכה כר'. והיכי הורי ר' יוחנן כר' אלעזר בר שמעון: