פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ב:א:יח

בתחום סוסיתא. דסוסיתא עצמה פטורה כדאמרינן פ' ג' ארצות:

הדא דתימר בראשונה. ומשו"ה לא אסרינן בצור אלא כפרים אלו דלעיל ותו לא:

בראשונה. בימי חכמי המשנה:

אבל עכשיו. שהחזיקו לצור ישראל בכפרים אחרים יש אחרות מפלך צור ומובלעות בתחום סוסיתא כיון דעכשיו החזיקו בתחומיה ישראל והחמרין מביאין להן מזונות מן העיירות שכבשו אסירי דאתו למטעי בכבושות נמי למישרי:

ר' התיר כפר צמח. שראה שלא היתה פרנסת רובה מעיירות שכבשו אלא מינה ובה דשריא:

ולאו ממעלי מסים היא. ומ"ע דר' דהא כבשוה עולי מצרים ואינו נעבד בשביעית כדתנן התם:

ומשני דנשתבש ר' אמי דס"ד דכיון דמעלין מס בראשונה כמי שכבשום דמי ואינו כן דלא ס"ל אינו נעבד אלא בהחזיקו עולי מצרים כדין והיינו שגירשו אנשי הארץ או שהרגו אותם במצות התורה אבל מעלין מס לא הויא חזקה ומש"ה התירה כמו בית שאן דבית שאן נמי מעלי מסין הויא ושריא: