פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי א:ג:כא
Sirilio on Yerushalmi Demai 1:3:21 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 1:3:21) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →לא גזרו על דברים הללו. והם אמרו והם אמרו וטעמא דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן:
ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. והיינו טעמא דחלה והיינו טעמא דמדומע דמחמת אימת התרומה מכרן לכהן חוץ מאותה סאה ואין צריך לעשר אותה סאה והיינו טעמא דלקוח בכסף מעשר דכיון דאומר לו שמחלל קדושת הכסף בפירות מתירא ונותן לו דבר מתוקן והשתא מפרש תלמודא מאי בינייהו:
בחלת ע"ה היא מתני'. דכיון דתיקן ע"ה עיסתו ונתן לכהן שיעור חלה ודאי מתוקנת היא מטעם טבל:
אבל חבר שלקח מע"ה. ושכח דלא הפריש מעשר והפריש החבר תחלה חלה מן העיסה צריך לעשר ממנה תרומת מעשר ומ"ש:
היא הדא היא הדא. דטעמא דלא גזרו בזה משום דהויא מילתא דלא שכיחא:
פירות מע"ה ונדמעו. ואליבא דרבנן דפליגי אר"ש שזורי וסברי בחול לא מהניא שאלה א"נ שמת ותרם מהן תרומת מעשר וחזרה בהן ונדמעו:
מה נפיק מביניהון. כלומר דמאי דאמרינן עד השתא היינו דר' אושעיא מחמיר ור' יוחנן מקל מה נפיק ביניהון שיהא להפך דר' אושעיא מקל ור' יוחנן מחמיר:
סאה עולה מתוך מאה. דלא הויא מדומע כשנפלה לתוך מאה שמתבטלת בהן אלא שצריך להרים כדאיתא במס' ערלה לא שייך בזה מדומע כלל מודי ר' יוחנן דחייב לעשורי דחשיבא כאילו לא הויא מדומע לר' יוחנן ומיחייב לעשורי כולהו ק"א ולר' אושעיא דאמר דטעמא משום אימה מ"מ כיון דא"ל ע"ה לכהן בא והרים סאה תרומה שיש כאן מחמת אימת תרומה הוא דקאמר ודאי מתוקנת היא: