פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי א:א:ה

אם היו נשמרין חייבין. תוספתא היא בריש פירקין דתניא התם הקלין שבדמאי השיתין והרימין וכו' אם היו נשמרין חייבין ואם כחס על שדהו פטורין כלומר ואם היו נשמרין אגב ששומר את שדהו בשביל דבר אחר לא חשיבא שמירה לגבייהו ולא הוו נשמרין ופטורין ומשמע דדייק טעמא כר' יוחנן דסתמן מן ההפקר באין ולאו בחזקת נשמרין הן ומשו"ה פטורין וא"כ אפילו ודאי:

פתר לה אחר רוב משמרין. אמר לך ר"ל ה"ק אם היו רוב משמרין חייבין דאחר רוב משמרין הוא דאזלינן כדמפ' ואזיל לקמיה דפליגי בעיר שישראל וגוים דרים בה ספק רוב גוים ספק רוב ישראל ואת"ל רוב ישראל ספק רוב אנשי העיר משמרין הללו ספק אין רוב משמרין לריש לקיש בההוא דמאי לא בעי עשורי ובודאי בעי עשורי וכי תני אם היו נשמרין חייבין אם היו רוב משמרין קאמר וה"ק אע"ג דספק רוב ישראל ספק רוב גוים אם רוב משמרין הן חייבין בדמאי דשדינן להו אחר רוב משמרין ולא פטרא מתני' אלא היכא דספק רוב משמרין ובספק רוב גוים:

איתא חמי וכו'. השתא אסיק אדעתיה דאפילו ודאי רוב משמרין וברוב ישראל פטר ר' יוחנן ומשום הכי מקשי אם רוב משמרין דברי הכל חייבין בין דמאי בין ודאי דהכי תניא בברייתא ור' יוחנן לא מצי פליג אברייתא ואם אין רוב משמרין כלומר דרובא אין משמרין אפילו ריש לקיש נמי פטר דמאי וודאי דהא אית ליה דנשמר בעינן לגבי מעשר כדאיתא התם:

מחצה על מחצה וכו'. מחצה משמרין ומחצה אין משמרין לא אפשר דבהא פליגי דתנן פ' שני דמס' מכשירין המוצא פירות בדרך אם רוב מכניסין לבתיהן פטורין למכור בשוק חייבין מחצה על מחצה דמאי וה"פ התם מיירי ואזיל בעיר שרובה ישראל ומיעוטה גוים ואשמועינן דאם רוב מכניסין לבתיהן אם מצא אותן בזמן שרוב אנשי העיר מכניסין לבתיהן פטורין ושדינן להו בתר רובא דנפלי מיניה בהדי דבעי להכניסן לבית ולא ראו פני הבית ופטירי ואם מצא בזמן שרוב מוכרין לשוק חייבין דמוציאין אותן מן הבית וקתני דמחצה על מחצה חייב ושדינן להו בתר מחצה דמוכרין וה"נ שדינן להו בתר מחצה משמרין וקשה לר' יוחנן:

ואמר ר' זעירא וכו'. משום דלא תימר ההיא בשאר פירות ומודי בהו ליתא דאיתמר עלה ארישא דפטורים א"ר זעירא לא סוף דבר הקלין שבדמאי הוא דמקילינן דוקא אלא אפילו בשאר פירות דעלמא דחיישינן בהו לדמאי מקילינן נמי ופטורין ומינה תידוק דסיפא דקתני מחצה על מחצה דמאי מיירי בין בקלין דמתני' בין בשאר פירות: