פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי א:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Demai 1:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 1:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →והפקר פטור מן המעשר כדדרשינן במסכת חלה ולר' יוחנן אפילו אמר ע"ה שאינן מעושרין לא בעו עישורי דהפקרא נינהו ולקמן מפרש דהני מיני דמתני' דוקא בגליל הן פטורין דרובן באין מן ההפקר וכ"ש חרובין דפשיטא דבאין מן ההפקר אבל ביהודה חייבין ולקמן מפרש דמודי ר' יוחנן אם היו נשמרין חייבין:
לא שנו אלא דמאי. לא תני במתני' דפטורין אלא מטעם דמאי והיינו דכיון דלא חשיבי לא חשידי בהו ע"ה אבל ודאי פשיטא דחייבין:
לפי שבכל מקום ומקום לא חשו אלא דמאי. פי' רבינו שמשון ז"ל לפי שבכל המסכתא מיירי בדמאי נקט הכי דמאי אע"ג דדמאי לאו דוקא ונ"ל לפרש לפי שבכל מקום ליכא חשדא אלא משום דמאי תני הכא הכי וקאמר דליתא לאותה חששא משום דהוו הפקר וכיון דטעמא משום הפקר אפילו ודאי נמי:
מיתני אלא דילא ודאי. לא בא לשנות אלא דאין כאן איסור ודאי ואפילו אמר ע"ה ודאי נונהו. והקשה רבינו שמשון ז"ל והתוספות פ"ק דר"ה דמשמע בפ"ק דשבועות דבנות שוח הוו פרי חשוב דאמרינן מותרות עושין אותן קיץ למזבח כבנות שבע לאדם פי' כמו שאוכלין בנות שבע בקינוח סעודה כך מביאין מן המותרות עולות אחר שהקריבו חובת היום והמזבח בטל והיינו בנות שבע היינו בנות שוח דאמרינן בב"ר גבי עץ שאכל ממנו אדם הראשון לפי שגרמו שוחה לאדם ואיכא דקרו להו בנות שבע לפי שגרמו שבעת ימי אבלות וכן בפ' ד' דנדרים משמע נמי שהוא פרי חשוב גבי הנודר מן הכלכלה והיו בה בנות שוח ואמר אילו הייתי יודע שבנות שבע בתוכה הייתי אומר הכלכלה אסורה ובנות שבע מותרות ובשלמא לר' יוחנן דאמר טעמא משום הפקר מצינן למימר דפרי הגדל ביערים הוא שהוא מקום הפקר ופטור מן המעשר אע"פ שהוא טוב כעין לוזים וערמונים והא דאמר בפ"ק דר"ה דמעיקרא לא נהוג בו שביעית לאו משום דלא היה חשוב בעיניהן אלא משום דתנן במס' שביעית פ' בנות שוח דשביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים וכשחנט בשביעית נגמר הפרי בשנה שנייה של שביעית והוו סברי דלא אזלי בהו בתר חנטה ולא בתר לקיטה כיון דאין נגמרין אלא בשנה שלישית לחנטתן אבל לריש לקיש קשיא דמחייב בודאי ופטר בדמאי לפי שלא נחשדו עליו משמע משום גריעותא דפרי הוא וכן משמע בפ' כיצד מברכין דאמרינן התם בשלמא למ"ד בושלי כמרא היינו דקתני הקלין שבדמאי ספקא הוא דפטור הא ודאן חייב אלא למ"ד תמרי דזיקא ודאן חייב הא הפקרא נינהו משמע דלמ"ד דמאי דוקא טעמא הוא משום דגריעי ותירצו ז"ל דבנות שוח ובנות שבע לאו חדא מילתא היא ובנות שבע טובות הן ומהן אכל אדם הראשון כי הכתוב אומר עליו כי פרי טוב ונחמד היה ובנות שוח רעים הן ואיכא דקרו להנך שאכל אדם הראשון בנות שוח כינה אותן במין התאנים הגרועים כאדם שתולה הקלקלה במקולקל ע"כ: