פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה ד:ד:יז
Sirilio on Yerushalmi Challah 4:4:17 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 4:4:17) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →כ"ד מתנות כהונה ניתנו לאהרן, בשלהי הגוזל קמא דייק מהכא דכהנים בגזל הגר מקבלי מתנות הוו ונפק"מ כגון דנפלו עשר טלאים בגזל הגר דמקבלי מתנות הוו ופטורין ממעשר בהמה:
עשר במקדש. ונאכלין לפנים מן הקלעים:
חטאת. חטאת בהמה החלב ודם קרבי לגבי מזבח והבשר נאכל לזכרי כהונה:
האשם. אשם ודאי וחמשה הן כדתנן בפ' איזהו מקומן של זבחים אשם גזלות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצורע וחד חשיב להו:
וזבחי שלמי צבור. כבשי עצרת שנקראו שלמים כדכתיב ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים וקדשי קדשים הן כדכתיב קדש יהיו לה' לכהן ונאכלין לפנים מן הקלעים:
וחטאת העוף. שמולקין אותה וממצין דמה בקיר המזבח למטה מחוט הסיקרא ובשרה נאכל לכהנים:
ואשם תלוי. בא על ספק כרת שלא נודע לו שעבר ודאי כדי שיביא חטאת ובמסכת כריתות פליגי אי הספק הוא חתיכה משתי חתיכות דאיתחזק איסורא או אפילו מחתיכה אחת:
ולוג שמן של מצורע. מה שנשאר בלוג מיציקת כף הכהן השמאלית נאכל לכהנים דתניא במס' מנחות ובזבחים לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע דהוא נמי קרוי קרבן דכתיב והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן וסמיך ליה בקרא קמא בקדש הקדשים תאכלנו בויקח קרח:
ב' הלחם. שעושין מחטים של חדש ושיעור כל לחם עשרון ומחמצן ומניפן עם שני כבשים של עצרת שקרויין זבחי שלמי צבור ושוחטין הכבשים ומקריבין חלבן ודמן ואוכלין החלות הכהנים לפנים מן הקלעים:
לחם הפנים. שמסלקין אותו בכל שבת מעל השולחן ומקטירין הבזיכין שעליו ואוכלין הלחם לפנים מן הקלעים ושיעור כל לחם שתי עשרונים:
ושיירי מנחות. כל מנחות הנקמצות מנחת נדבה ומנחת חוטא ומנחת סוטה:
ושיירי העומר. גרסינן ול"ג מותר העומר דמותר העומר היינו כשמודדין מהשעורים עומר נשאר לשם מותר קמח ופליגי ביה תנאי אי מיחייב בחלה כדתנן בריש מכלתין והכא מיירי כשקומצין מנחת העומר ושיריה נאכלין וכל המנחות קדשי קדשים כדכתיב לא תאפה חמץ חלקם וגו' קדש קדשים היא:
הבכורות. בכור תם נאכל בכל העיר וכן בבכורים צריכין חומה כדכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וכו' ואמר מר ותרומת אלו הבכורים:
ומורם מן התודה. חזה ושוק וד' חלות מארבעה מינין שבה חלות ורקיקין ורבוכה וחמץ:
ומורם מאיל נזיר. זרוע בשלה וחלה ורקיק וחזה ושוק של שלמים בכלל תודה הוא ותודה שלמים איקרי והנך תרתי תודה ואיל נזיר משום דדמיין להדדי חשיב להו בחדא כדאיתא במס' חולין פ' הזרוע:
ועורות המוקדשין. עורות עולות וחטאות ואשמות אבל קדשים קלים עורותיהן לבעלים כדאמרינן בזבחים פ' טבול יום ומשו"ה קא חשיב להו בהדי הנך דבירושלם למעוטי דאין נחשבין בהדי הנך דגבולין דהני עורות לא זכי בירושלם ובהדי הנך דמקדש לא חשיבי דלא חשיב אלא הנהו דאי נפקי חוץ לקלעים מפסלי ביוצא:
וגזל הגר. דתנן בהגוזל קמא הגוזל את הגר ונשבע לו ה"ז משלם קרן וחומש ואשם למזבח:
וחרמים. ישראל שהחרים קרקעותיו:
ושדה אחוזה. שהקדישו בעלים ולא גאלה ומכרה הגזבר ובא היובל והלוקח מחזירה מתחלקת לכהנים:
וגזל הגר. קרי ליה מתנות גבולין שאם נתנו לכהן המשמר חוץ לירושלם יצא ואיל אשמו יעלה לירושלם להקריב: