עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה ג:ב:ב

Sirilio on Yerushalmi Challah 3:2:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text

Open in the reader →

טבל מנינו כחולין. דכי היכי דגבי חולין אין שני עושה שלישי בחולין כדאיתא בפ' השוחט טבל נמי אע"ג דטבול לתרומה אין נגיעת שני בטבל פוסל תרומה שבו:

וכל הספק הפוסל את התרומה. כגון נשען במשא קל:

פוסל את החולין מלעשותן תרומה. דמשמע דמנינן כתרומה והוו תרי מילי דסתרן אהדדי:

דתנינן תמן. פ' בתרא דטבול יום:

אוכל מעשר. מעשר ראשון הטבול לתרומת מעשר:

ונגע בו טבו"י. דהוי שני דטהור לחולין ואפילו למעשר שני כדתנן טבל ועלה אוכל במעשר, ומפרישין ממנו תרומת מעשר והתרומה טהורה אלמא שהטבל מנינו כחולין דתנן מפני שהטבול יום מגעו שלישי והשלישי טהור בחולין:

משגלגלה תעשה בטהרה. ותני עלה בתוספתא באיזה ספק אמרו בספק חלה אלמא דאפילו בספק דאהני לחלה מהני גבי טבל ולא משני להו הכא, ובפ"ק דנדה (דף ז.) מתרץ להו כל שודאו מטמא חולין גזרו על ספיקו משום חולין הטבולין לחלה והאי טבול יום כיון דלא מטמא ודאו חולין לא גזרו משום חולין הטבולין לחלה נשען דודאו מטמא חולין פוסל את התרומה:

דר' עקיבא היא. הך מתני' סתמא כר"ע היא דתנן דכי נולד ספק טומאה עד שלא גלגלה דתיעשה בטומאה והיינו דיעשנה כולה ביחד ואף בדאיכא שיעור תיעשה בטומאה ואינו מוזהר מלעשותה בכלים טמאים ולא תני יעשנה קבין אלמא דחייש להפקעה דחלה ואית ליה דר' עקיבא דר' עקיבא אמר דיעשנה בטומאה:

[*)כך הובא בשדה יהושע בשם רש"ס ז"ל] יעשנה קבין בספקן. כי תנן הכא יעשה בטומאה] נפרש לה אליבא דת"ק דלאו שיעור עיסה אמרינן אלא יעשנה קבין בספקן ובטומאה דקתני ספק טומאה קאמר כי היכי דתנן התם יעשנה קבין דהיינו ע"כ בספק טומאה וה"נ הך דהכא:

והתני אף בשאר המינין כן. דתניא בתוספתא גבה דמתני' וכל שאר פירות שנולד להן ספק טומאה עד שלא נגמרה מלאכתן יעשו בטומאה משנגמרה יעשו בטהרה ותרומתן תלויה באיזה ספק טומאה אמרו בדבר הספק לתרומה וע"כ כי תני גבי פירות דיעשו בטומאה ליכא צד לאפקעינהו מן המעשרות דאפילו חטה אחת קדשה כדאיתא בקידושין (דף נא.) אלא דאינו מוזהר בשמירתן כדלקמן וה"נ רישא לענין דאינו מוזהר בשמירתה הוא דקאמר ותיעשה דקתני שיעור עיסה הוי וכר"ע היא:

אנא בעיתא. אני שאלתי טעם למשנתנו אמאי אינו מוזהר:

עשה שינתן לאהרן וכו' בטהרתו. וס"ל לר' יוסי בריש פ"ב דתרומות דאי יש לו מקום אחד טהור אין נותן לו מן הטמא על הטמא אלא מן הטהור:

ואי אתה יכול ליתנה לכהן בכהונתו. דהא איטמיא קמי גלגול: