פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:ג:ט
Sirilio on Yerushalmi Challah 1:3:9 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 1:3:9) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →כתרומת גורן כן תרימו. בפרשת חלה כתיב כן:
ולית ליה לר' אליעזר לחם לחם. לשון שאלה היא והכי קא בעי הא דר' אליעזר פוטר תבואה שלא הביאה שליש מחלה הוא דסבר דאע"ג דהיא באה לידי מצה וחימוץ פטור מקרא דכתרומת גורן ולית ליה ג"ש דלחם לחם דמצה וחלה או דילמא אית ליה ג"ש דלחם לחם אלא בהא פליג את"ק דת"ק סבר דתבואה שלא הביאה שליש בא לידי מצה וחמוץ ור' אליעזר סבר דאינה באה לידי מצה וחמוץ והמחלוקת היא במציאות המצה והחמוץ:
ומשני דאשכח תני בש"ר אליעזר אינה חייבת בחלה. התבואה שלא הביאה שליש:
ואינה מוציאו י"ח בפסח. ומזה נראה דאית ליה ג"ש דלחם לחם אלא דסבר דאין בה מצה וחמוץ לצאת י"ח פסח דכי תימא דלית ליה ג"ש דלחם לחם וסבר דלענין חלה לא מעלה ולא מוריד ענין מצה וחימוץ מה ראה למתנינהו בהדי הדדי חלה ופסח ומאי עבידתיה דהא גבי הא. אלא ודאי דאית ליה ג"ש כדאמרן. ובנימוקי מהרש"ס פי' וז"ל ולית ליה לר' אליעזר ג"ש דלחם לחם דמשמע דמודה ר' אליעזר דיוצא בה ידי חובתו בפסח וכיון דלחם חלה גמר מלחם מצה ללמד הי נינהו מינין חייבין והי נינהו מינין פטורין לימא דהאי מחוייב בחלה דקיי"ל אין ג"ש למחצה. ומשני קסבר ר' אליעזר דאינו יוצא ידי חובתו בפסח ואינו חייב כרת והיינו משום דכתיב כתרומת גורן הילכך אינה חייבת בחלה והדר גמר לחם לחם חמץ ומצה מחלה עכ"ד. וכמדומה מתוך לשונו שהוא מפרש ולית ליה לר"א לחם לחם בדרך קושיא ולא דרך שאלה ואצלי זה אינו מוכרח. ומיהו למה שפירשתי אפילו איכא לדיוקי דכיון שלמסקנא משני דר' אליעזר אית ליה ג"ש דלחם לחם אלא בהא פליג דתבואה שלא הביאה שליש אין בה מצה וחמוץ א"כ לדידיה למאי איצטריך קרא לפוטרה מן החלה הא מג"ש גמרינן דעיסת חלה בעינן דיהא בה מצה וחמוץ וכיון דליכא כן בתבואה שלא הביאה שליש פטורה ול"ל לתלמודא לחזור אחר טעמא ולהביא פסוק לסייע לר' אליעזר. לכן אני אומר דאפשר דאשכח תני דקאמר לא מפרשינן ליה לשם תירוץ אלא סוף הקושיא ולא איפשיטא. ובזה נבוא להתיר זה. מעיקרא מקשי לשון קושיא וכי לית ליה לר' אליעזר ג"ש דלחם לחם כלומר עד השתא דבמתני' לא אדכר טעמא לר' אליעזר סבור הייתי דר' אליעזר אית ליה ג"ש דלחם לחם אלא בהא פליג דתבואה שלא הביאה שליש ת"ק סבר דמחמיץ ואתי לידי מצה וחמוץ ור' אליעזר סבר דלא אתיא לידי מצה וחמוץ. ומפני זה פליג ארבנן ואמר דפטורה מן החלה כיון דבג"ש בעינן מצה וחמוץ והא ליכא אבל השתא דחזינן לתלמודא למיהדר אטעמא דר' אליעזר ומסיק דמקרא דכתרומת גורן אמר ר' אליעזר הכי א"כ מינה משמע דלית ליה לר' אליעזר ג"ש דלחם לחם דאי אית ליה אמאי איצטריך כדאמרן אלא ודאי דלית ליה קאמר ומשו"ה פריך וכי מדבריך נראה דלית ליה ג"ש ולית ליה בתמיה וכ"ת ה"נ דל"ל הא ליתא דאשכח תני בשם ר' אליעזר דאין אדם יוצא ידי חובתו בפסח ואינה חייבת בחלה בהדי הדדי ואי ל"ל מאי עבידתיה דזה אצל זה כדאמרן אלא ודאי דמהתם דאשכח תני משמע דאית ליה ואת אמרת לית ליה וזו היא הפירכא דפריך ולא איפשיטא: