פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:א:כז
Sirilio on Yerushalmi Challah 1:1:27 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 1:1:27) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →מהו שיביא העומר מהם. מאותם שלא השרישו קודם לעומר של אשתקד מי אמרינן כיון שהם מן השנה שעברה לאו חדש נינהו או דילמא כיון שיש כל כך איסור בזה כמו שיש בכל חדש שבעולם כחדש דמו:
ודחי להך בעיא אפשר לומר חדש וישן אין תורמין וכו' ואת אמרת הכין. כלומר היכי סלקא אדעתך להסתפק בה ולומר דשמא יש להביא מהם וכי אפשר דאין תורמין מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש כדתנן בפ"ק דתרומות דמשמע דמעולם חדש וישן לא יתחברו:
ואת אמרת הכין. דיש ספק בזה עד שתשאל עליו אין מקום לשאלה זו:
התיבון הרי שאר המינין. קושיא אחרת מקשה לקס"ד זה וה"ק התיבון וכו' כלומר אפילו תימא דלא דמי עומר לתרומה משום דגבי עומר מצינו דחדש מתיר את הישן כדתנן במתני' וא"כ דין הוא ג"כ שהישן יוצא את החדש לזה אמר הא לאו כלום הוא שהרי שאר המינין חוץ משעורים תלויין בעומר דהעומר מתירן והם מותרים משקרב העומר ועם כל זה אין העומר בא מהם וטעמא דמותרין אין מתירין לאו, ה"נ אע"ג דהישן מותר מפאת החדש עם כל זה אינו מן החיוב שהעומר בא מהם ויתירו את העומר הבא זהו הילוך אחד לפי המובן הראשון בפי' סוגיא זו, או אפשר שיפורש כן ר' אלעזר שאל מהו שיביא העומר מהם ודחי להך שאלה אפשר וכו' כלומר היכי ס"ד להסתפק בזה ולומר דשמא אינו מותר אפשר דאין תורמין מן החדש על הישן ואת אמרת הכי כלומר אפילו דלענין תרומות ומעשרות חדש וישן לא יתחברו עם כל זה ואת אמרת הכין דהעומר החדש מתיר את הישן א"כ מינה נשמע דגם הישן מתיר את החדש וקרב מהם ועל דבר זה הקשו ואמר התיבון וכו' הרי שאר וכו' כלומר אי משום הא דמותר רוצה אתה לומר דמתיר לא איריא שהרי שאר המינים תלוים בעומר ומותרים ועכ"ז אין עומר בא מהם ואין מתירין:
ודחי ליה לא אם אמרת בשאר מינין. דמותרין ואין מתירין היינו טעמא:
דלא כשרו לעומר. דשעורים אביב ואין שאר מינין:
תאמר בשעורים דכשרו. וא"כ הדרן בעיין לדוכתה מהו שיביא העומר מהם:
ראשית קצירכם ולא סוף קצירכם. והני כיון דהם מאשתקד סוף קצירכם קרינן בהו:
בכורים. שינויא אחריתי היא אמר קרא בעומר ואם תקריב מנחת בכורים וזו אינה בכורים משנה זו אלא שיורין מאשתקד:
מה נפק מביניהון. דבכורים וראשית תרוייהו מילתא חדא נינהו:
ומשני דאיכא בינייהו עבר והביא. דלחברייא דמפיק ליה מראשית הא לאו ראשית הוא ואם עבר והביא פסול אבל לר' זעירא דמפיק ליה מבכורים עבר והביא כשר דבכורים דרשינן ליה לכתחילה שהרי אמרו ומנין שאם הביא מן העליה כשר ת"ל ואם תקריב מנחת בכורים הרי דבכורים לכתחלה בעינן אבל בדיעבד לא מעכב אע"ג דאינן בכורים כ"כ אף לר' זעירא דמפיק ליה מבכורים יש לומר שאם עבר והביא כשר וזהו מאי דנפק מביניהון:
דברי חכמים. אפשר לומר דהוא לשון בעיא ואמרו חכמי הישיבה כמאן הכריעו כחברייא ואם הביא פסול או כר' זעירא ואם הביא כשר, או אפשר דה"ק דברי חכמים ולאו לשון בעיא הוא אלא דברי חכמים כלומר הכרעת החכמים:
אמר ר' יוסי בר בון וכו'. דהכרעתם הוא כן דאם הביאו שליש לפני ר"ה ישן הוא ואין עומר בא מהם דבתבואה הכל הולך אחר השליש אבל אם לא הביאה שליש אלא אחר ר"ה ראשית קצירכם קרינן ביה ועומר בא מהם: