פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות ו:ד:ד
Sirilio on Yerushalmi Brachos 6:4:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Berakhot 6:4:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →עד כדון. אפי בשיש בדעתו לאכול פת עמו. כיון שאוכל התורמוס לפרפרת מש"ה הוצרך ר' לוי לטעמ' לברוכי עליה דאי אין בדעתו לאכול פת מילתא דפשיטא היא דחייב דלא דמי האי בנ"ר לבנ"ר בעלמ' ומהיכ' תיסק אדעתי' שלא לברך:
ונסבין זיתא. לקנוח סעודה ואע"פ שלפעמים אכלו עמו פת אפילו הכי ברך על הזית לבסוף:
ועבדין כדין. בתמיה' כיון שאכלת פת בהדיה:
דכ"ע מודו וכו'. אלא ביש בדעתו לאכול פת פליגי אלמ' דאין אכילת פת לבסוף מבטל חשיבות הפרי:
ויאות. כמתמיה על תירוץ ר' שמואל בר נחמן וכי מתיישב הדבר לנו כן וללמוד מפלוגתא דר' יהודה ורבנן דבתחלת הסעודה לפירות קנוח דסוף הסעודה והלא יש לי מעשה בענין עצמו דרבנן סלקי לעיבור החדש ועושין לשם סעודה ואוכלי' עינבי' בקינוח הסעודה ובירכו עליהן בתחלה ולא בסוף והטעם דכשברכו בתחלה היה בדעתן לאכול פת עמהן וכיון דלא משכו ידיהן מן הפת פטורי' מלברך בסוף: