פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות ד:א:לג

בתלמיד אחד. רשב"י הוה הכי איתא בגמ' דילן:

עמד אותו תלמיד. דלא היו שואלין אלא מעומד מפני אימת התורה ונפקא לן מדכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו וגו':

אמור לו. שאין אנו רוצין שיהא נשיא:

אמרו לו. לר"ג:

כי על מי לא עברה רעתך תמיד. פסוק הוא בחבקוק והיינו כדמפ' בגמ' דילן בר"ה אשתקד צעריה בבכורות במעשה דר' צדוק צעריה כדאיתא התם:

עינוי דמיין לדידיה. עיניו דומין לשל עזרא הנביא:

דתנינן תמן ביום שהושיבו וכו'. משנה פר' קמא דזבחים:

זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה. משנה בפ' נערה בכתובות. ופי' רש"י ז"ל ביום שהושיבוהו נשיא ולא רצה לומר ביום ההוא ממש דודאי צריך לחלק בין היכא דקתני בו ביום ובין כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אלא רצה לומר כל הזמן הנמשך עד שנתפייס ר' יהושע ועשו פשרה לזה שתי שבתות ולזה שבת אחת:

ועד כדון את בעי מידע. ועכשיו אתה רוצה לידע:

חד קצר. חד כובס:

מזה בן מזה. כהן בן כהן יכהן כלומר הרגיל בנשיאות יהא נשיא:

מי מערה. פסולין למי חטאת:

אפר מקלה. אפר סתם ולא אפר פרה:

א"ל נתרציתם. אתה וסיעתך:

מינו אותו אב ב"ד. ויש חילוק בין אב ב"ד ונשיא כדאיתא בפרק בתרא דבכורים: