פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות ד:א:כז
Sirilio on Yerushalmi Brachos 4:1:27 (Sirilio on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:27) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →שחל בתענית צבור. כגון שבע תעניות דבצורת וכיוצא בו וכדקי"ל אם התחילו אין מפסיקין:
ה"ג בכל הספרים ר"ח ותענית צבור. היאך הוא מזכיר של ר"ח ר' זעירא אמר בהודאה ר' אבא בר ממל אמר בעבודה. ר' אבינא אמר אומרה ברכה רביעית. א"ר אבא מה מצינו בכל מקום אומרה ברכה רביעית אף כאן אומרה ברכה רביעית וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא וכן הגירס' בספרים שלנו בתעניות ירושלמי פ' בג' פרקים. אבל הרא"ש ז"ל כתב בפ' אין עומדין כלשון הזה ובירושלמי דפ' תפלת השחר גרס ר"ח שחל להיות בו תענית היאך הוא מזכיר תענית במוסף ר' זירא אמר בהודאה ר' אבא בר ממל אמר בעבודה ר' אבינא אמר אומרה ברכה רביעית ר' איבו אמר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא. ונראה שיש טעות סופר בירושלמי וכן ראוי לגרוס ר' אבינא אמר אומרה בברכה חמישית פי' שיאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום. ר' איבו אמר מה מצינו בכל מקום בברכה רביעית כלומר שאומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן אומר קדושת היום בברכה רביעית ועננו יאמר בחמישית ובש"צ מיירי שקובע ברכה לעצמו כמו שאומרה בין גואל לרופא בחול. אבל ביחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור ע"כ ואנן לא גרסינן הכי והרשב"א ז"ל גורס כגירסת ספרינו דגרס היאך הוא מזכיר של ר"ח וג"כ ל"ג במוסף וכתב הרב ז"ל ונראה ודאי שיש בגירסא זו ירושלמית טעות סופר במה שאמר היאך הוא מזכיר של ר"ח ולא גרס של ר"ח אלא היאך הוא מזכיר של תענית דאילו של ר"ח מאי קשיא ליה הא מזכירו בעבודה כשאר כל הימים ומאי שנא השתא ועוד אי בשל ר"ח מאי קאמר ר' בא מה מצינו שאומרה ברכה רביעית והא לא מצינו ברכה רביעית לשל ר"ח אלא במוספין בלבד הא שאר תפלות אינו אומרה אלא בעבודה אלא של תענית קאמר ובש"צ קאמר שאומרה ברכה בפני עצמה בכל יום והא דקאמר אומרה ברכה רביעית כלומר ברכה בפני עצמה ולאפוקי ממ"ד בעבודה ובהודאה ואגב דאמר אומרה ברכה רביעית בכל מקום ולאו דוקא ברכה רביעית אלא מה מצינו שאומרה ברכה בפני עצמה ואומרה ברכה רביעית נמי דקאמר טעותא היא אלא אומרה ברכה חמישית קאמר וכיון שכן ביחיד שאינו אומרה ברכה בפני עצמה לעולם אף כאן אומרה בעבודה דצורך הוא להבא ובעבודה הוא דאומרה כיון דאינו יכול לאומרה בשומע תפלה ומיהו צ"ע בירושלמי שכן מצאתיו גם בתעניות פ' בשלשה פרקים עכ"ל. ואני רואה לקיים גירסת הספרים ואנעילה קאי דלדברי ר' יהושע בן לוי דאמר דבשבת וי"ה אע"ג דאין נעילה בשבת אומר שבע וחותם בשבת וי"ה ואוספי' נמי בתענית צבור ור"ח והכי מי בעיא ליה כיון דבנעילה אומרים קדושת שבת בברכה ה"נ בנעילה של תענית צבור צריך שיאמר ר"ח בברכה ובנעילה של תענית צבור צ"ל כ"ד ברכות דהיינו י"ח ושש ברכות הסדורות בפ"ב דתענית ואם יאמר ר"ח ברכה לעצמו א"כ הוו להו כ"ה ברכות וכ"ה לא אשכחן בשלמה אלא כ"ד. ואם נאמר דיזכור מעין המאורע בעבודה בתפלת שחרית א"כ מילתיה דריב"ל כללא קטיעא הוא דבנעילה דעלמא מזכירין קדושת היום בברכה כדאמרינן לעיל. והא דלא מיבעיא ליה במוסף משום דפשיטא ליה דמתפלל מוסף כדרכו ולא יאמר בה שום ברכה דתענית צבור דאותה תפלה מוכחא דהוי מועד והיכי נימא ברכה דתענית בה אבל נעילה בתענית הוא דנתקנה ובשבת ובר"ח לא נתקנה ואפ"ה קאמר ריב"ל דמזכיר בה שבת ובחתימה ומשמע דה"ה בר"ח והיכי עבדינן:
בהודאה. מזכיר של ר"ח במודים ואע"ג דר"ח דאורייתא אפ"ה הזכרתו בתפלת נעילה דרבנן היא דהויא וא"כ דיינינן ר"ח בה כמו שמזכיר בחנוכה: