פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות א:א:כג

כורתו. גזעו כמו קורתו בחילוף כף בקוף:

שנא' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. אלמא גן לחוד ועדן לחוד:

בית כור. שלשים סאה:

תרקב. חצי סאה דהיינו אחד מששים:

תמצית כוש מצרים שותה. דמצרים א' מס' בכוש:

נמצאת אומר דמצרים מהלך מ' יום. דהיינו ת' פרסה ומהלך אדם בינוני י' פרסה וכדלעיל וכוש ז' שנים ועוד דמצרים אחד מס' לכוש ומצרים מהלך מ' יום:

ורבנין אומרין וכו'. פליגי אד"ר יהודה דאמר עביו של רקיע מהלך חמשים שנה:

כשני אבות הראשונים. אברהם יצחק ויעקב חיו תק"ב שנים ושתי שנים לא קא חשיב:

יהי רקיע בתוך בתווך. יהי שיעור עובי הרקיע כשיעור תווך כשיעור חלל שיש בין הארץ לרקיע כך יהא עובי הרקיע:

ובשני קרשו. הוקפאו ונתחזקו והיינו דאמרי' דביום א' נבראו שמים ובשני כתיב ויעש אלהים את הרקיע:

רב אמר יהי רקיע וכו'. כלומר רב דריש לקרא הכי ואע"ג דכתיב ויעש אלהים את הרקיע כבר פי' רש"י ז"ל תקנו על עמדו וכו':

כמין מטלית. יריעה כלו' בשני נטה אותן שיהא בהן ממשות: