שפתי כהן על התורה, במדבר כג:יז

ויבא אליו והנה נצב על עולתו ושרי מואב אתו. לעיל אמר וכל שרי מואב, אחר שאמר לו שצריך להסתיר הדבר כדי שתחול הקללה, כי אין ראוי לקלל בן מלך בפרהסיא, לזה לא לקח אלא ששה מהם, ולפי שעשה ז' מזבחות, וכדי שלא יפסל הקרבן בהיסח הדעת, שם על כל מזבח א' מהם, לזה אמר ושרי מואב ו' שרי מואב אתו, שהיו בעלי קסם כמוהו:

ויאמר לו בלק מה דבר ה'. לעיל מיד כשבא קודם שיאמר בלק מה דבר ה' מיד וישא משלו, אבל כאן לא דבר עד שא"ל בלק מה דבר ה', ארז"ל כשראהו בלק שאינו ברשות עצמו לומר מה שהוא רוצה, ישב לו והיה משחק בו ואמר מה דבר, כמו ונחנו מה, שהלעיג על דבר ה', אז אמר לו קום בלק, הזכירו בשמו דרך בזיון, ואמר לו קום בלק אינך רשאי לישב, כי הם דברי המקום ב"ה ואין ראוי לשמעם אלא מעומד: