שפתי כהן על התורה, במדבר כב:לו

וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר בקצה הגבול. כל אלו הסימנים למה, אל עיר מואב, איזה עיר אותה שעל גבול ארנון, אולי יש על גבול ארנון עיירות, אמר אותה שהיא בקצה הגבול, כל אלו למה, אלא להראות רוע לבו של בלק, שמרוב שמחתו בביאת בלעם, יצא לסוף תחומו, ואמר לו שמן הראוי לצאת יותר אבל ארנון הוא סוף התחום שנאמר כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי, ואומר ויקח ישראל את כל ארצו מודו עד ארכון, לזה אמר שבא עד סוף התחום, ומשם ואילך הוא תחום ישראל, והוא מפחד מהם, כל זה להראות שהיה יוצא יותר אם היה לו מקום, ושם עצמו בסכנה שהלך עד לסוף התחום, זהו אשר בקצה הגבול שהלך עד קצה האחרון:

ובמדרש מה ראה בלק לקדמו לגבולין, אמר לו הגבולין הללו נקבעו מימי נח שלא תכנס אומה לגבול חברתה, ואלו באים לקלקלם, והיה מראה לו איך פרצו ועברו גבולות סיחון ועוג, לכך קדמו לגבול כאילו קובל עליהם, ע"כ: