שפתי כהן על התורה, במדבר כב:לג

ותראני האתון ותט לפני. ואח"כ אמר אולי נטתה, מפני מה קודם אמר ותט לפני בודאי, אח"כ תלה הדבר בספק אולי אלא אמר לו המלאך על מה הכית את אתנך זה שלש פעמים, על זה הפעם השלישי אין לה עון אשר חטאה, לפי שהיה מקום צר, ועל הפעם השנית של משעול הכרמים של ותלחץ אל הקיר ג"כ אין לה עוי, למה שהיה גדר מזה וגדר מזה, ונטתה לעשות לי מקום לעבור, אבל על פעם שלישית ממטה למעלה שהוא פעם ראשונה שהיה בדרך מקום רחב ונטתה מן הדרך והלכה בשדה, אולי נטתה יש לה איזה עון, כי היה אפשר בלא הטיה לפי שהיה מקום רחב. כי עתה, על מה שעשתה עתה, שהוכיחה אותך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה, וכדי שלא יעשוה ע"ז נהרגה, ואתה ג"כ היית חייב הריגה לפי שנהרגה בסיבתך, ומן הראוי היה להרגך ולהחיותה, אבל התורה חסה על כבוד הבריות כדי שלא יאמרו בשביל בהמה זו נהרג בלעם, כמו והרגת את האשה ואת הבהמה, לזה איני מניחה בחיים: