שפתי כהן על התורה, במדבר יא:ל

ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל. לפי שנתוסף בזקנים רוח מה שלא היה בהם, ולמשה ג"כ כדי להאציל ממנו לע' זקנים, לזה אמר זה הלשון של אסיפה הנאמר על המיתה, שנאמר ויאסף אל עמיו, ומאותה שעה מתוסף בו דעה שמראין לו שכרו בעולם הזה קודם המיתה, כמו מעשה דר' אבהו שהראו לו כמה נחלי דאפרסמונא ואמר ואני אמרתי לריק יגעתי כדאיתא במדרש פרשת חיי שרה, ואומר תוסף רוחם יגועון אחר שנאצל עליהם הרוח. ורוח נסע וגו'. בא השליו מחמתם: