שפתי כהן על התורה, ויקרא כג:ז

ואפשר עוד לומר ביום הראשון מקרא קדש, לפי שגאולתם של ישראל היתה מהבינה, והמלכות ע"י הכתר, שכן גאל בא"ת ב"ש כתר, כי הבינה בכח החכמה והכתר הוציאה ישראל ממצרים, שנאמר בכח גדול וביד חזקה, בכח גדול בגימ' חכמה, יד חזקה היינו מלכות וחמשים יצאו, הוא הבינה שיש בה חמשים שערים, והיא נקראת מ"י, ע"י המלאך שנאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, וכנגד אלו הב' מדות בינה ומלכות אמר ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם, וביום השביעי מקרא קדש, לא אמר יהיה לכם, כי העיקר יום ראשון שהוא רמז לבינה שכלולים בה שלש עליונות, ולזה היה בי"ד לחודש, לרמוז שעל י"ד חזקה, וכלל בה יציאת מצרים, שנאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו', ובכל אחד אמר כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם וביום השביעי נאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו וידבר, ר"ת כמעלתו, להורות על מעלתו של יום ראשון ושל יום השביעי:

וכתב רבינו בחיי ז"ל בפ' בא, שבעת ימים מצות תאכלו, צוה בחג המצות שיהיה שבעה ימים, וקרא יום הראשון מקרא קדש כי יום הראשון יום הגאולה, והשביעי סוף הגאולה, וכבר ידעת כי שבעה ימים אלו כנגד ו' קצוות עם ה' שכולם שמחים בשמחתו, זה טעם שזכרנו בשמחת יום טוב שקראו הכתוב חדות ה'. שנאמר כי חדות ה' הוא מעוזכם, ע"כ: