שפתי כהן על התורה, ויקרא כג:מד

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, פסוק זה מיותר הוא, כי מאחר שאמר בתחלת פרשת המועדות דבר אל בני ישראל מועדי ה' וגו' ודאי שאמר להם כמנהגו בכל התורה, א"כ מה צ"ל וידבר משה, המתרגם ז"ל הרגיש זאת הקושיא ואמר ואלפינון לבני ישראל, ועכ"ז נראה שלא תרץ שום דבר. ונראה שרמז כאן על כל ימים טובים של גליות שיזהרו בהם, וזו שרמז כאן את מועדי, רבוי א"ת שהוא רמז נקבה (הנסתרת) להפיס דעתה שהיא בגלות עם בניה עושים לה יו"ט לעצמה ומחברים אותה עם בעלה שקורין בו קרבן יום א' והוא יום ב', יום ראשון גימ' תרי"ג שהיא תורה שבכתב, ובא"י עושין יום אחד בלבד כי האיש שורר בביתו, לזה המזלזל במועדות אם הוא צורבא מדרבנן אין מנדין אותו וכו':