שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:ד

והנוגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע. הזכיר טמא נפש עם קרי שהוא שכבת זרע, ומה לזה עם זה, טומאת נפש היא טומאה חמורה שטומאתו טומאת שבעה וצריך הזאה ג' וז', וטומאת קרי טמא עד בא השמש, ולמה סמך לטומאת נפש טומאת קרי, לומר שהקרי היה עתיד להיות, נפש, וע"ז היו חסידים הראשונים מתענים ארבעים יום כנגד יצירת הולד כשרואים קרי, ואמרו ביומא הרואה קרי בליל כפורים ידאג כל השנה כולה. שהוא קרוב להריגת נפש, וכבר ארז"ל על המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו הורג בניו שנאמר הנחמים באלים שוחטי הילדים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי, שעל ידי סחיטה בהוצאת שכבת זרע כאילו שחט בניו: