שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:יג

ובת כהן כי תהיה אלמנה וגו'. בגמרא במסכת פסחים פרק אלו עוברים איזו הוא סעודה שאינה של מצוה שאין ת"ח רשאי ליהנות ממנה כגון מאי, א"ר יוחנן כגון בת כהן לישראל ובת ת"ח לע"ה, וא"ר יוחנן בת כהן לישראל אין זווגם עולה יפה מאי היא א"ר חסדא או אלמנה או גרושה או זרע אין לה, במתניתא תנא או קוברה או קוברתו או מביאתו לידי עניות, זהו ושבה אל בית, שקוברתו בנעוריה שננערה מן העולם שקוברה, מלחם אביה שבא לידי עניות ואין לו מה לאכול, למה משום זר וכל זר לא יאכל קרי ביה לא יאכל מאחרים, שבא לידי עניות לפי שהוא זר מן התורה, דאילו ת"ח שת"ח נקרא ג"כ כהן, מלחם אביה שהוא אוכל מלחם שאביה אוכל תאכל יהיה לכם לאכול ולהאכיל, דא"ר יוחנן הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן, דאמר רבא לא אתעתרי עד דנסיבי בת רב חסדא שהיה כהן, וא"ר פפא אי לא דנסיבנא כהנתא לא אתעתרי, א"כ תאכל תאכל היא ותאכיל לאחרים, תאכל קרי:

עוד ובת איש כהן הוא אומר על הנשמה שהיא בת כהן בתו של הקב"ה שהוא כהן ונתגלגלה בשלשה גלגולים, כארז"ל, אלמנה גלגול ראשון שנתאלמנה מבעל נעורים, שיש מן המקובלים אומרים כשנתקנה חוזרת לראשון, ולזה קורא אותה אלמנה אל מנתה וחלקה, וגרושה גלגול שני שמתגרשת ממנו וזרע אין לה גלגול שלישי שבאה בג' ולא קלקלה אבל לא קנתה שלימות, זהו וזרע אין לה, ושבה בד' שנתקנה, אז מלחם אביה תאכל, שעומדת במחיצתו של הקב"ה ונהנית מזיו השכינה. ובסבא פרשת משפטים דף ק"א דורש פסוק זה באופן אחר ע"ש: