שפתי כהן על התורה, ויקרא כ:כז

ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב וגו'. אחר שאסר העריות וענש עליהן, אמר כי יהיה אוב או ידעוני, לומר שאם ע"י כשוף שעשה עד שבא על אחת מהם, באבן ירגמו אותם, לפי שמלבד העבירה שעשה שבא על ערוה עשה כשוף, וארז"ל למה נקרא שמם כשפים שמכחישים פמליא של מעלה, ידעני כתיב ידע שאני מענישו, שעכ"ז עשה מה שעשה והביא תקלה לחבירו העני ע"י הכשפים, זהו ידעני יד עני, לזה מות בעולם הזה, יומתו לעולם הבא, באבן ירגמו אותם על שהביא תקלה לחבירו כמ"ש:

גימטריאות איש אמו ואביו, הקדים אמו לאביו, לפי שהאשה מזרעת תחלה יולדת זכר, והואיל והיא גרמה להיותו איש ולא אשה ראוי הוא לירא ממנה, לזה כתב איש אצל אמו. איש אמו ואביו, ס"ת שוו, לומר ששוים הם, ובגמרא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים, תיראו בגי' שנים יראו:

אלהי מסכה בגימ' מליץ, אני ה' אלהיכם בפרטות, א"כ אין אתם צריכים מליץ ביני וביניכם:

ואם האכל יאכל. חשב על ב' אכילות, אכילת אדם ואכילת מזבח, בת"כ. האכל יאכל, בגימ' האדם והמזבח:

קציר ארצכם. רמז על א"י שהיא קצי"ר פרסא:

לא תקלל חרש. רמז על שונאי ישראל שאין להם לחרף ולגדף לישראל שנקראו חרש שנאמר ואני כחרש לא אשמע:

ולפני עור לא תתן מכשול, שלא יכשילו את ישראל בתועבותיהם, עור אלו הם ישראל, שנאמר מי עור כי אם עבדי:

ולא תהדר פני. ס"ת ארי, אפי' שהוא גדול וגבור בחכמה כארי לא תהדרנו, והתגבר עליו כארי בענין זה:

בצדק תשפוט. תשפט כתיב קרי ביה תישפט, לומר שאם דן חבירו לכף זכות הוא נדון ג"כ לכף זכות:

שלש שנים יהיה לכם, מנין יהי"ה לפני ראש השנה חשוב שנה לענין ערלה:

קעקע גימ' ש"ם, לומר שאינו חייב עד שיקעקע שם וגלה את ערותה, רמז שבעון גלוי עריות ישראל גולים, והיא גלתה את מקור דמיה, היא גלתה כטומאת הנדה, לכך גלתה יהודה:

ולא תלכו בחקות. בחקת כתיב, חוקים גרועים וחסרים:

ואקוץ בם. קצצתים:

תבל עשו. מעשה עשו עשו:

אתם תירשו את אדמתם, אדמת מ', ארץ ישראל שהוא מהלך מ' יום:

אתם תירשו ואני. כלומר ואני עמכם:

אתננה לכם. בגימ' ירושלים:

ארץ זבת חלב ודבש, בשכר התורה שנמשלה לחלב ולדבש, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך:

ואבדיל אתכם. ואבדל כתיב כלו' איני נבדל מכם:

ואבדל אתכם מן העמים להיות לי, ס"ת מילה שע"י המילה אנו נבדלים:

אוב או ידעני. בגימ' קטן ע"ה, כלומר כביכול שהקטין כלפי מעלה: