שפתי כהן על התורה, ויקרא יט:לא

אל תפנו אל האבות ואל הידעונים. אל האבת כתיב חסר וי"ו, ר"ל שלא יפנה לבו לומר האבות אכלו בוסר ושני הבנים תקהינה אם האבות חטאו ועבדו ע"ז ונחרב בהמ"ק בימיהם אנו מה פשענו ומה חטאתנו שלא נבנה בימינו, אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו, לזה הזהיר ואמר שלא יפנה לבבך לדבר, וזה לפי שבית שני נחרב על שנאת חנם ושנאת חנם מצויה בינינו, הרי מעשינו כמעשי אבותינו, ואילו היה בנוי היה נחרב בימינו, ומי יודע אם אנו בעצמנו באנו בגלגול כדי לכפר ולמרק על עונותינו, זהו והתודו את עונם ואת עון אבותם, פעם ראשונה נקראים אבות, וכן תקנו רז"ל בנוסח הודוי אבל חטאנו אנחנו ואבותינו, זהו ואל הידעונים. לומר שזה הוא דבר ידוע, אל תבקשו לטמא עצמכם במחשבה כזו, למה כי אני ה' אלהיכם, אני דיינכם וכל דור ודור אני דן אותו כפי מעשיו: